הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הלכתי מאחורי מטפלת פליפינית שעליה נשענה גברת קשישה, היא פסעה לאט לאט, מרוכזת כולה בזרוע האישה, השיער השחור שלה היה חלק מאד ושחור מאד,  היה ניגוד בשיער הזה ובמעמד הרגיל, כאילו הדבר היחיד שמותר היה לה להבליט, הוא שיערה השחור הבוהק הארוך.

הן הלכו לאט ברחוב השקט השמש להטה ושניהן חיפשו מסתור מהשמש. הכובע האדום הסתיר את הראש אבל לא יכול היה לבלוע את שיערה השחור.