לא מהיום, מאז היא הפכה את השואה לקרדום לחפור בו. אציין כי ניצולי שואה אמיתיים שחיים לא כאן זוכים ליחס הרבה יותר טוב במדינות לא ציוניות בעליל, הבעיה היא שישראל נוצרה תחת אידיאולוגיה מעוותת, בה אין חמלה לחולשה בכלל ולכל החלשים בפרט, ניצולי השואה והיחס כלפיהם הם רק הסימפטום האומר משהו על השיטה, גם זקנים "סתם" אמורים להיות בעלי זכויות, ובעלי יכולת קיום מינימלית, אבל בישראל מיומה הראשון הונהגה הסלקציה, זו הסלקציה שבזה בין היתר לניצולי השואה, מנעה מחלקם את המגיע להם, המדינה עשקה את כספי הניצולים בשיטות נלוזות, חלק מהכספים הנשדדים הופנה לגופים נבחרים שהיו מקורבים לשלטון מפא"י השיטה הזו הומטמעה במימסד כאן על כל רבדיו.
חלק מכספי השילומים הלך לכל מיני מטרות שונות ומשונות. הניצולים ומשפחותיהם שנים שתקו, ולו בגלל שרובם רצו בהצלחת המדינה היהודית אפילו שיחסה אליהם היה מחפיר – נקל להבין זאת ע"ע בושה, המצב היה כזה שרוב הניצולים בעל כורחם, נטו לשתיקה רועמת, כי הבושה שהעם היהודי והמדינה היהודית בפרט נטשה אותם, ואף עשקה אותם הייתה מציאות כואבת מידי ולהכיר בכך שעמך לא האויב מבחוץ עושה שימוש ציני במצבך העגום לא למטרת עזרה אלא למטרה צינית זה כאב גדול, יהודי ששרד את תופת השואה לא היה מסוגל להפנות עורף לעמו, למרות שהמדינה היהודית קמה ע"י אנשים שכאמור בזו לחולשה כל חולשה בפרט של ניצולי שואה, ונטו לראות בניצולים ציבור חלש וגלתותי מחד (לא אצטט מטבעות לשון ציוניות כלפי ניצולי השואה שבשום מקום בעולם לא כונו "סבונים" אלא רק כאן בקרב עמם, בקרב אלה שהיו כביכול אמורים להיות המושיעים והמכילים, ומאידך לא בחלה אותה המדינה לעשות כבתוך שלה בכספי אותם ניצולים, חלקם סבל וסובל חרפת רעב בלי שום התחשבות, המשך קיומו ושיגשוגו של המשטר של מפא"י היה חשוב יותר מקיומם ושרידותם של ניצולי השואה.
הפלא הגדול שאני מוצא עצמי מזדהה עם איש שלגמריי איני מסכים לדיעותיו, אפשר לומר בזהירות שאיני מסכים עימו באיזשהו תחום אבל הפעם אם הדברים המצוטטים נכונים אכן הוא התעלה ואמר דברי אמת.
סגן יו"ר הכנסת, משה פייגלין, טוען כי ישראל משתמשת בשואה לקידום הישגים מדיניים. "את הלימון הזה של ניצול השואה על מנת להצדיק את קיומנו כאן סחטנו עד תום" http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/458/235.html?hp=1&cat=402&loc=4
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
