מתוך מעריב:
אמוניה היא תרכובת חנקן ומימן, והיא אחד הכימיקלים התעשייתיים הנפוצים והחשובים בעולם. שימושה העיקרי הוא כחומר גלם בתעשייה הכימית, ושימוש משני בהיקף קטן הוא לצורך קירור במתקנים תעשייתיים. האמוניה רעילה לבני אדם ובעלי חיים, ועלולה אף לגרום למוות, ועל כן נדרשים כללי בטיחות מחמירים בעת ייצורה, הובלתה, אחסונה והשימוש בה.
“אמוניה היא חומר רעיל מאוד", טוען ד"ר אמסטר. "היא גורמת נזק למערכת הנשימה, לעיניים ולעור. בריכוזים גבוהים מאוד היא יכולה לגרום מוות מהיר".
דרכו של מכל האמוניה בישראל החלה ב־1986, אז ניתן היתר בנייה להקמתו בנפח קיבול של 12 אלף טון. בפועל נבנה מכל בנפח של 14.300 טון. למרות רגישותו הרבה, המכל פועל ללא רישיון עסק. ב־2004 הורה ראש עיריית חיפה יונה יהב להגיש כתב אישום פלילי נגד החברה מכלי האמוניה בגין ניהול עסק ללא רישיון. בית המשפט העניק לחברה ארכה לצורך קבלת אישור הגורמים המקצועיים. אף שכל גורמי הרישוי, לרבות פיקוד העורף, העניקו את האישורים הנדרשים, סירב יהב להוציא היתר ועיריית חיפה נותרה בודדה במערכה לסגירת המכל.
עמותת צלול:
באיחור של שבעה חודשים השלים המשרד להגנת הסביבה את פרסום המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. עתה מתעוררת שאלה חדשה: האם מחיר הגז הגבוה בארץ ימנע מהחברות להשתתף במכרז.
שאלה זו מתעוררת על רקע טענות החברות המעוניינות להשתתף במכרז, לפיהן מחירי הגז בארץ גבוהים באופן משמעותי לעומת מחיר הגז בעולם. עובדה שהופכת את המפעל ללא תחרותי לעומת יצרנים אחרים בעולם. לא רק זאת. על רקע ירידת מחירי הסחורות בעולם, ספק אם יצליחו להשיג מימון מבנקים בינלאומיים, שיביעו חוסר אמון במפעל על רקע מחיר הגז הגבוה. למשרד להגנת הסביבה, שפרסם את המכרז אין לפי שעה כל תשובה לשאלות אלה. משמעות הדבר היא, חשש מפני דחיה נוספת בהקמת המפעל והמשך סיכון חיי תושבי חיפה והצפון.
http://www.zalul.org.il/?cat=40
חיפה כימיקלים
חברת חיפה כימיקלים (Haifa) היא תאגיד בינלאומי העוסק בעיקר בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון, ובבעלותו שלושה מפעלים ואחת עשרה חברות בנות.
חיפה כימיקלים מייצרת בעיקר חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים. חומרי הגלם המשמשים את החברה בתהליכי הייצור הם אשלגן (שמופק עבורה ברובו על ידי מפעלי ים המלח), פוספטים (שנחצבו בעבר בנגב, וכיום מיובאים מחצי האי קולה שבצפון רוסיה), ואמוניה (שמיובאת מחוץ לארץ).
קצת איזכורים כולם מנסים להזיז את המיכל והוא לא זז מויקי:
- Haifa Group – חברת בת של חיפה כימיקלים
- Trans-Resources, Inc – חברת האם של חיפה כימיקלים
- elgo – חברת בת של חיפה כימיקלים
- האתר הלימודי של מכון ויצמן – חיפה כימיקלים | אוסף כתבות | אוסף תמונות | תעשיית הדשנים
- דו"ח השריפה ב"חיפה כימיקלים": ההנהלה זילזלה בנוהלי הבטיחות, באתר הארץ
- דוד הכהן, חיפה כימיקלים: 584 אלף שקל קנס על זיהום הים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2005
- יצחק ג'קי אדרי, הסרט "שביתה" – על סיפורם של עובדי חיפה כימיקלים דרום, nfc
- הסרט "שביתה"
- שלי לוי, זכות ההתאגדות בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, על רקע הקרנת "שביתה" בטלוויזיה הישראלית
- בית הדין הארצי לעבודה, פסק דין – בעניין ייצוג עובדי חיפה כימיקלים דרום
- תביעת ענק נגד חיפה כימיקלים על זיהום – וואלה
- יורם גביזון, הארץ, כי"ל בוחנת את רכישת חיפה כימיקלים מאריה גנגר – באתר וואלה
- אורי בלאו, ההימור של ג'רי, באתר הארץ – על הסיכונים לאוכלוסיית מפרץ חיפה והקריות במקרה של פגיעה במכל האמוניה של המפעל
- דורון טל, מתקנים / חומרים מסוכנים, מכל האמוניה בחיפה
- צפריר רינת, תושבי חיפה עדיין ממתינים לפינוי מכל האמוניה, באתר הארץ, 13 במאי 2015
- עדי חשמונאי ואלי אשכנזי, חשיפה: הכשלים בפיקוח על האתר המסוכן בישראל, באתר וואלה! NEWS, 30 באפריל 2015
- שבתאי עזריאל, מכל האמוניה בחיפה – סכנה קיומית למדינת ישראל
רב-שיח, מה אנחנו נושמים? זיהום אויר במפרץ חיפה חלק א', באתר הערוץ האקדמי, 31/01/2007- רב-שיח, מה אנחנו נושמים? זיהום אויר במפרץ חיפה חלק ב', באתר הערוץ האקדמי, 31/01/2007
- ^ חיפה כימיקלים בשלבי תכנון סופיים, דבר, 11 באוגוסט 1966
- ^ 37.5 מליון ל"י יושקעו בבניית מפעלי חיפה כימיקלים, דבר, 26 באוקטובר 1966
- ^ עמוס כרמלי, חיפה כימיקלים על סף הקמתו, דבר, 28 בדצמבר 1966
- ^ אהרון דולב, התכנון נמסר למחל, מעריב, 23 בדצמבר 1966
- ^ כימיקלים מכר תוצרתו, מעריב, 16 ביולי 1969
- ^ עמוס כרמלי, סיכונים וסיכויים של חיפה כימיקלים, דבר, 8 במאי 1968
- ^ רפאל אלדור, תקלות בהפעלת חיפה כימיקלים, מעריב, 23 ביוני 1969
- ^ עמוס כרמלי, הרצת חיפה כימיקלים הושלמה בהצלחה, דבר, 30 בנובמבר 1969
- ^ חיפה כימיקלים ייצא חנקת אשלגן, מעריב, 17 ביוני 1970
עמוס כרמלי, פיגור בהרצת חיפה כימיקלים, דבר, 4 באוגוסט 1970
- ^ יוסף פריאל, הממשלה תחפש קונה לחיפה כימיקלים, דבר, 10 באוגוסט 1977
- ^ הממשלה תמכור מניות בחברות, דבר, 17 ביולי 1975
- ^ חיפה כימיקלים מנפיק, דבר, 3 ביולי 1978
- ^ חברה אמריקאית רכשה 26 אחוז ממניות חיפה כימיקלים, דבר, 15 באפריל 1980
לאסטק אין התחייבות להחזיק, דבר, 17 באפריל 1980
- ^ מפעל חיפה כימיקלים מוצע למכירה ע"י בעליו האמריקאים, מעריב, 14 ביולי 1985
- ^ דוד ליפקין, קבוצת גנגר רכשה את חיפה כימיקלים, מעריב, 13 בספטמבר 1985
מכירת חיפה כימיקלים לקבוצת גנגר, מעריב, 11 בנובמבר 1985
- ^ עודד שורר, מבוקשים: עסקים טובים עם יצוא, מעריב, 28 בינואר 1986; המשך
- ^ עודד שורר, בתי הזיקוק מנהלים מו"מ עם אריה גנגר, מעריב, 5 בדצמבר 1985
עודד שורר, קבוצה אמריקנית מבקשת לרכוש, מעריב, 14 בינואר 1986
דוד זוהר, בתי הזיקוק מוכנים למכור מניות פז וחיפה כימיקלים, מעריב, 10 בפברואר 1986
- ^ אהוד רבינוביץ', גנגר מנסה להשפיע ברכישת מניות, מעריב, 3 בנובמבר 1986
- ^ עודד שורר, לא הייתי משקיע אגורה שחוקה בישראל, מעריב, 6 בנובמבר 1986
- ^ עודד שורר, הבורסה נגד גנגר, מעריב, 7 בנובמבר 1986
- ^ עודד שורר ויואב יצחק, צפוי גידול של כ-60%, מעריב, 12 בינואר 1987
- ^ אורי גינוסר, לדשן בלי מלח, מעריב, 25 באוגוסט 1987
- ^ יורם גביזון, רקע: גנגר רכש את חיפה כימיקלים ב-50 מיליון דולר
- ^ השליטה בחיפה כימיקלים עברה מגנגר לטראמפ, ynet
- ^ הרשויות יקבלו אחריות על בתי הזיקוק בחיפה, הארץ
- ^ פרופיל חברה: אלגו השקיה בע"מ
- ^ יעל דראל, נשלל היתר הרעלים של חיפה כימיקלים, באתר ynet, 13 ביולי 2011
- ^ לפי מתי שולימוביץ, מגמות באיכות מי נחל הקישון, רשות נחל הקישון
- ^ נתוני מקורות זיהום של נחל הקישון – המשרד להגנת הסביבה
- ^ בעקבות תביעת המשרד לאיכות הסביבה: קנס בגובה 166,000 ₪ נגזר על מפעל חיפה כימיקלים בגין הטלת פסולת לים, המשרד להגנת הסביבה, 21 ביולי 2003
- ^ דוד הכהן, חיפה כימיקלים: 584 אלף שקל קנס על זיהום הים, ynet, 30 בנובמבר 2005
- ^ לפי נתוני אגד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה
- ^ מאתר "עבודה שחורה"
- ^ צפריר רינת, אלי אשכנזי, המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014.
- ^ אורנה נירנפלד ודורון סולומון, מבקר המדינה דורש דיון דחוף בחומ"ס במפרץ, באתר mynet, 31 ביולי 2014
- ^ אלה נווה, "רוב הזיהום בנפת חיפה מקורו בתעשייה", אתר חי פה, 8 באוקטובר 2014.
- ^ גיא זוהר, ריאיון ברדיו ללא הפסקה, <<זיהום האוויר בחיפה – פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה">> מתאריך 20 באפריל 2015.
- ^ ענת רואה, בקשה לייצוגית בהיקף 14 מיליארד שקל נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2015.
- ^ הסכמים קיבוציים
- ^ 40.0 40.1 40.2 שחר בן חורין, זמן גורלי בחיפה כימיקלים אתר העוקץ (בלוג)
- ^ מיקי פלד, עובדי חיפה כימיקלים עוזבים את ההסתדרות לטובת כח לעובדים אתר כלכליסט21/3/2011
- ^ חיים ביאור, עובדי חיפה כימיקלים צפון פתחו בשביתה, באתר TheMarker, 1 במאי 2011
- ^ שי ניב, עופר עיני הורה להחרים מפגש בחיפה כימיקלים, באתר גלובס
- ^ אבירמה גולן, מהפכה של סולידריות, באתר הארץ
- ^ חיים ביאור, לאחר שישה חודשי שביתה: נחתם הסכם שכר בחיפה כימיקלים, באתרTheMarker, 1 בנובמבר 2011
מכל האמוניה של המפעל הוקם ב-1989. הוא מסוגל לאחסן 12 אלף טונות של אמוניה, והוא מרכז את כל האמוניה המיובאת לישראל. המכל נחשב לסיכון סביבתי חמור, משום שפגיעה בו, עקב פעולה עוינת, תקלה אואסון טבע, עלולה להביא לדליפת אמוניה שתביא, על פי ההערכות, למות אלפים מתושבי האזור. באוקוטובר 2013 החליטה ממשלת ישראל פה אחד להעביר את המכל לנגב, וביוני 2015 פורסם המכרז למפעל האמוניה החדש שיוקם במישור רותם שבנגב.
המאבק לטיהור האוויר
החל משנת 2011 קמות קבוצות שונות בעיר חיפה, למען הגנת התושבים מפני זיהומי האוויר. לפני כן בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמה מפלגת ירוקים וזכתה במושבים במועצת העיר, ואף סגנות ראש עיר. אך פעילות זו לא תמה. הוקמה "הקואליציה לבריאות הציבור", "עוצרים את הרחבת בז"ן", "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות", "מנקים את מפרץ חיפה", ועוד. פעילות זו הביאה לדיונים בכנסת ישראל, של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דב חנין[34] והפגנות שמקבלות תאוצה החל משנת 2014 ברחבי העיר חיפה ובירושלים, מול משרדי הממשלה. באותה עת פנה מבקר המדינה יוסף שפירא אל הוועדה לביקורת המדינה על מנת לקיים דיון דחוף בנושא החומרים המסוכנים במפרץ חיפה[35]. באחד מן האתרים המקומיים בחיפה, כתבה האפידמיולוגית הסביבתית א. נווה: "במפרץ חיפה, לא כלי התחבורה הם המזהמים העיקריים, אלא דווקא מפעלי התעשייה ויצור החשמל. אנשים מטבעם לא אוהבים לקרוא נתונים וטבלאות "מייגעות" אבל כאן נמצאות הראיות החותכות והחד משמעיות שרוב הזיהום מקורו בתעשייה ולא בתחבורה!!!"[36]. במחקרה של פרופ' תמר פרץ[37], נאמר במפורש כי חיפה סובלת מתחלואה גדולה יותר ב-16% מאשר כל עיר אחרת בישראל. לאחר מכן משרד הבריאות סמך ידיו על המחקר והוציא את הנתונים לאור, דבר שגרר תגובתו של ראש העיר יונה יהב, אשר חסם במשאיות העירייה, את הכניסה לבז"ן. בשנת 2015 התפרסם מאמר באתר כלכליסט המודיע על תובענה ייצוגית בסך 14 מיליארד שקל: "תושבי חיפה והקריות הגישו תביעה נגד 11 מפעלים במפרץ חיפה ובהם בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים, פז כימיקלים, סונול ישראל ונשר מפעלי מלט. בתביעה נדרש פיצוי כספי לכל אחד מתושבי המפרץ שנחשף לזיהום וכן הקמת קרן בהיקף מיליארד שקל לפיקוח והשגחה על המפעלים"[38].
עובדים
במפעל חיפה כימיקלים בחיפה מועסקים עובדים בארבעה סוגי חוזי העסקה נכון לשנת 2011: כ- 100 עובדי "דור א" שנחשבים לעובדים הוותיקים במפעל[39], וכ-150 עובדי "דור ב'", המועסקים בתנאים פחות טובים מאשר עובדי דור א. עובדי דור א' ודור ב' חתומים על הסכם קיבוצי. כ-100 עובדים בתפקידים שונים חתומים על חוזה אישי ומועסקים ישירות על ידי החברה. בנוסף מועסקים במפעל למעלה מ-250 עובדי קבלן[40]. בנובמבר 1996 פרצה במפעל שביתה שנמשכה כחצי שנה ובסיומה זכו העובדים בשיפור תנאי ההעסקה. בהסכם הקיבוצי שנחתם בסיום השביתה הונהגה לראשונה חלוקת העובדים ל"דורות" כך שעובדי דור ב' שהתקבלו לעבודה לאחר חתימת ההסכם ב-1997 הועסקו בתנאים נחותים[40]. ב-21 במרץ 2011, בעקבות מאבק מקצועי שערכו עובדי מפעל חיפה כימיקלים צפון, עברו כל עובדי המפעל מייצוג ההסתדרות הכלליתלייצוגו של כוח לעובדים, שפתח במשא ומתן בשמם עם ההנהלה[41].
ב-1 במאי 2011 פתחו העובדים בצפון, המאוגדים ב"כוח לעובדים", בשביתה כללית ללא הגבלת זמן, כחלק ממאבקם להסכם קיבוצי חדש[42]. התביעה המרכזית של ועד העובדים הייתה הסכם אחיד לכלל העובדים[40]. בהוראת עופר עיני נמנעו ועדים השייכים להסתדרות מהבעת סולידריות עם עובדי חיפה כימיקלים[43]. השביתה הסתיימה ב-1 בנובמבר 2011 בחתימה על הסכם עבודה תקדימי ביחסי העבודה בישראל[44] ההסכם יוביל להשוואת תנאים בין עובדי הדורות ומבטיח תוספת שכר של 25% לעובדי "דור ב'" וביטול הבדלי שכר ותנאים הסוציאליים בין ה"דורות" בתוך 10 שנים[45].
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D
במדינת ישראל עושים צחוק:
לדאבון לב, גם ועדת הרצל שפיר קבעה 100 אלף קורבנות ביום רע במיוחד
| ועדת שפיר, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה כדי לבדוק את מידת המסוכנות של המתקנים הכימיים במפרץ חיפה, קבעה: נמל חיפה הוא המקום המסוכן ביותר. במקרה של אירוע חמור עלולים להיות שם 100 אלף נפגעים, ברדיוס של עשרה ק"מ. אחריו בסולם הסכנה: מכל האמוניה הענק והפגיע של חיפה כימיקלים. 90 אלף נפגעים פוטנציאליים. לשני המתקנים, אגב, אין רישיון עסק. בקישור לעיל ר' חשיפה של עיקרי דו"ח הביניים של הוועדה. |
בתאריך 23/1/07 נחשף: "הרשויות השונות שיקרו לממשלה ולעם כאשר דיווחו כי כמויות החומרים המסוכנים שנמצאים במפרץ חיפה ירדו במהלך המלחמה".
מחדל האמוניה: http://www.haaretz.co.il/misc/1.1133340
אם מסתכלים על התמונה כולה הרי שמפא"י הקימה לה מפעל, מסוכן, אבל הוא הוקם, ומאז כדור התערלה הזה מתגלגל בדרך הקימו מיכל אמוניה, וככה נוצר כדור שלג שמאיים על חייהם של אלפי אנשים, מנכ"ל המפעל במשך תקופה ארוכה הוא עו"ד פילוסוף בעלה של הבת של רבין…. הליכוד ובמיוחד שרון המשיכו במלאכה. ככה נוצרו הסיכונים, הפצצה המתקתקת, הון ושלטון.
עד עתה למרות אלפי כתבות, מאמרים, אנשים, אנשי מדע ידועים שהפנו אצבע מאשימה, כל מיני עמותות. מיכל האמוניה עומד על תילו.
מחכים כנראה לחסדיו של נסרללה וחבריו מאירן.
מה כבר עוד ניתן לעשות?
Read Full Post »
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
