הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

למה הסטודיו של האמן הזה מסקרן ? אותי כמובן

יש בבקורת שהבאתי חלק ממנה באחד הפוסטים של מבקר אמנות סיני שמתיחס לאמני העל שפתחו סטודיות ענק , שפועלים שם צוותים, לעיתים של עשרות אנשים , בעלי מלאכה מסוגים שונים , הסטודיו יכול להקרא גם כמקום אינטימי, אבל  במקרה הזה מדובר בבית מלאכה או אולי אפילו מפעל קטן, שבו לישום של רעיונות האמן משמשים עשרות בעלי מלאכה מסוגים שונים,הסטודיו עצמו ענקי, מזכיר במימדיו את הסטודיות או האנגרים האמריקאיים , קנה המידה הגדול של הסטודיו בהכרח מיצר התיחסות לגודל, הגודל חשוב בתהליך העבודה, באולם ענקי ומשתרע על מאות מטר מרובע, וגם אופן העשייה שמערב בעלי מקצוע שונים, האינטימיות נמחקת .

באתר של האמן הופתעתי מגילוי הלב- נדמה לי שההווי הזה לא קיים בדרך כלל באתרים של אמנים שעובדים גם בסטוידיות כאלה במימדי ענק אולי לצורך שימור של מיסתורין שמאד חשוב בהיבט של אמנות שאינה נפרטת לפרוטות בדרך כלל , שיתוף של תמונות ותהליכי עבודה של ה"חברה" מעניק לסטודיו היבט קולקטיבי ומעניין האם זו בהכוונה או הדברים נעשו כך בתום לב, צילומים של האנשים הם פשוטים כמו צילומים שנמצאים בכל חברותא של אנשי מלאכה מן הסתם, אפילו צילום קבוצתי שנראה כמו צילום מחזור בבית ספר או במכללה של כיתה שלמה.

החויה הזו שגולשת לקולקטיב שאמנם מנוהל ע"י אמן ושמה סטודיו כשלעצמה אף שאינה חריגה היא מעניינת ומעידה על הביקוש העצום לחפצי אמנות , ולבום שנושא אופי תעשייתי לעיתים.

הבום לאמנות סינית הוא מעבר לסקרנות של מה מתרחש מעבר לחומה, יש פה אירגון למופת ואמצעים להקניית החויה ולמימושה.

תמונה קבוצתית של חברי הסטודיו