יש בערב רב משהו שראוי לבדיקה מקיפה, אולי במזל רב נתעוררה סוגיה חשובה אפילו אם קצת אירונית.
התערוכה של תמר גטר לוותה בטקסט של מרת אביב, מסתבר שללא הסכמה של המוזיאון ושל האמנית עצמה, הסוגיות שמעורר הפולמוס מאד מסקרנות, אולי מלמדות כי הטקסט עצמו אפילו שנולד מתוך תערוכה ועבודות ספציפיות נושא את עצמו וחי בזכות עצמו, ומרגע שהוא חי ובועט ומפורסם לטענת מולידו הוא כשלעצמו אפילו ללא קשר למוצגים עצמם- ערך בפני עצמו שלא קשור לשום מוצג או קיום פיזי כלשהו או רצון של מוסד או אפילו האמנית שעליה ועל עבודתיה הוא נכתב.
הטקסט הוסר אבל יש לו חיים מעבר ל"מותו" באת ערב רב.
זה ויכוח שמתעורר מעת לעת, מה קודם למה, השולחן או השולחניות האם מצטייר מצב בו הטקסט גובר על המוצגים שבזכותם נולד, חופש הטקסט וחופש הכתיבה כשלעצמו הכל נמצא שם פולמוס שאפילו הוליד תגובה של תמר גטר עצמה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
