הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אולי זה לא חידוש, אבל לאחרונה יש לי יותר מידי פעמים כאבים בגרון,  ולא בגלל שאני שר אופרות או צועק, זה לא הכיוון. בנתיים.

אם על כאב גרון מתגברים בעזרת כדור מהרופא המכה של נסיעה ברכבת או אוטובוס עם עוד אנשים עם כאבים גורמת כל פעם מחדש להעצמת הכאב האישי בלי גבולות עד קצה היכולת, ולא משנה מה טיבו ובאיזה איזור בגוף הוא מתמקם, הכאב האומלל.

הנוסע ובעיקר הנוסעת הישראלית עולה עם הסמארטפון ומתישבת לידך ולא סותמת את הפה כל משך הנסיעה, כאילו כל העולם ויושבי האוטובוס, ואני חייבים להכיר את כל המשפחה שלה, החבר הבוגדני ואפילו החתול שהשתין לה בתוך הצלחת.

כשאתה מסיים נסיעה כזו אתה מותש, והכאב מתעצם, כמו בתמונה של מונק אתה רוצה לצעוק, לא חשוב מה, לצעוק משהו, שמישהו ישמע, לא משנה מי, העיקר שישמע שאתה כבר לא יכול יותר לשמוע צרות, מכל כיוון ניחתים הצרות, לא די בשלך, כולם מביאים לך את הצרות אפילו בלי שביקשת, צרה רודפת צרה, איזה עונש הסמארטפונים האלה, הניידים, והקולות האלה של התיקתוק המיומן כביכול, מכה שטנית.

ובשביל מה כל התיחכום הזה? בשביל לספר את כל הצרות לכל האוטובוס האומלל.