יש קבוצה כזו שבשום אופן לא מוכנה ששחקן ערבי יפאר את מדי הקבוצה (בקבוצת הכדורגל בית"ר), שמה הוא לה פמיליה וזה לא שם עברי. לעומת לה פמיליה בקיבוצים בישראל גם אין כניסה לערבים, לא רק שאין, בחוקי מדינת ישראל, חוקקה הכנסת הקודמת בעזרת ודחיפת אנשי הקיבוץ (שי חרמש) את חוק וועדת הקבלה, שמטרתו העיקרית היא מניעת כניסת בלתי רצויים לגן העדן הקולקטיבי. גם נכים וכל מיני אנשים אחרים לא יכנסו כחברים לגן העדן הזה אבל המטרה העיקרית אי-קבלת ערבים. והנה מה מוזר, היחס לקבוצה הכהניסטית לה פמיליה מובן מאליו, ראוי ומתבקש, הציבור דוחה בשאט נפש את הדרישה שלא ישחקו ערבים בביתר ירושלים ומפגין את היחס המתאים כלפי התנהלות גזענית זו. למרות שהיא בסה"כ מונהגת בקבוצת כדורגל שתהיה כמה שתהיה חשובה היא רק כדורגל. ברם, אותו ציבור קדוש מסכים שיהיה חוק גזעני כמו חוק וועדות קבלה, ומסכים לעיקרון הסלקציה שהונהג בקיבוץ, צורת חיים ציונית לכאורה, בלי בעיות, למרות שגם לה פמיליה וגם הקיבוץ חותרים לאותו מצב עצמו, שלא יהיה להם מגע או שכנות ראויה או שיתוף פעולה הדוק ואנושי עם ערבים, אבל בעוד אלה מקבלים יחס ראוי ונלחמים בהם בציבור הרחב ואפילו מתוך מחנה בית"ר עצמו, החלק של הקיבוץ בקרב האנשים המוארים נשאר נטול ביקורת עם חיבה יתרה.
האם הקיבוץ יזכה פעם לאותו יחס כמו לה פמיליה?
כתיבת תגובה