אדם אידיאולוגי ממלוכד לאידיאולוגיה שלו, ראו את השמאל המטיף בשער לימין, הוא לא יכול אחרת, זו חובתו. והימין חובתו להיות לאומני, מתלהם, אחרת מה יהיה עליו מול המוני אדם המחכים למוצא המוכר והצפוי מראש. לכאורה זה ברור מאליו.
מעטים ידעו לחרוג מהקופסא, עוד יותר מעטים יצאו ממנה, וגם אלה שיצאו, חזרו מיד לקופסא משהבינו מה הם עשו – מנחם בגין חרג לא מעט מהקופסא הוא התנגד לשלטון הצבאי של מפא"י ובן גוריון על ערביי ישראל, התנגד לעינויים של השב"כ וחתם על הסכם השלום הראשון. המהלך של איש ימין נגד הזרם המרכזי של מחנהו יכול להעיד מי האיש, עד כמה הוא אינטליגנטי ולא דוגמטי. אבל איש שמאל שחורג מהקופסא והופך לימני דווקא לא נראה כראוי לאותה מחמאה. לי לפחות.
כשעמיר פרץ היה שר המלחמה, האדמירל אצל אולמרט, הוא נכנס באוכלוסייה האזרחית בלי חשבון מניין ההרוגים שלו ושל אולמרט מול אוכלוסייה אזרחית יכול לשמש מודל לאנשי ימין איך לפשוע מול אוכלוסייה אזרחית – כיום ביבי מהסס, נמנע מלחיצה על ההדק ואפילו פיטר איש ימין מתלהם כמו דנון שיכול ללמוד כמה פרקי התלהמות מפרץ, המעניין בסיפור של פרץ שהיה ממקימי שלום עכשיו שהוא לא הסתיר אף פעם את הנטיות הללו ומעולם לא קיבל מנה ראויה מאנשי מחנה השמאל השפוי, בהקשר המתלהם של אופיו, הוא אפילו נבחר כלוחם ללא חת בטרור כך הציג עצמו. איש ימין שהקים את שלום עכשיו. גם כיום הוא מציג עצמו בלי סייג כאיש מחנה השלום.
השמאל הלאומני הבורגני יצר את ההתנחלויות, את רוב המלחמות הוא יזם, הוא שיצא לרוב המלחמות, ממש מודל ימני מובהק. גם בענייני חברה השמאל היה ימני יותר מאשר שמאל סוציאל דמוקרטי, בימי מפא"י הונהגה השיטה של עבודה סוג א' למקורבים בעלי הפנקס האדום, ולמעשה כך נוצר מעמד עובדי הקבלן, למשל דמי אבטלה הונהגו רק בשנת 1972, גן עדן סוציאליסטי היה רק למקורבים ולא הונהגה פה רווחה אונברסלית לכל אזרח באשר הוא ללא הבדל. מפא"י השמאל הלאומני חיבר דת למדינה, פטר את החרדים משירות, וגם הקים את מפעל ההתנחלויות. כבש וכבש, דיכא אוכלוסיה ערבית וגדולי המרצחים יצאו ממנו.
אם ככה רוב הפוליטיקאים בהגיעם לשלטון מתמתנים חוץ מאנשי שמאל, בדרך כלל אנשי שמאל לאומני בישראל הופכים לימין מובהק. ואז גם העיתונות דוממת.



