יאיר לפיד רקד וניכס לעצמו את גלי ההדף של המחאה וכך נכנס לכנסת כתקווה של שחר של יום חדש. הוא מתחזה. אין שחר של יום חדש. ספק אם יהיה. כדי להגיע למצוי של התקווה של ימי המחאה ההם יש לעשות מהפכה בכל גורמי הפוליטיקה לא רק יאיר לפיד משקר, גם אלה שמנסים להכניס לנו בכוח טיפוסים כמו הנבל אלדד יניב, עוד מתחזה.
ככה יצא שאנחנו אלה שרוצים יום חדש, התנהלות חדשה ואחרת, יצאנו מופסדים, ביג טיים.
עוד גורם שמתחיל לאכזב הוא הנשיא הראשון השחור של אמריקה, יש המון נוכחות של אופטימיות בבחירה בו, סוף סוף תיקרת הזכוכית של הגבר השחור המפסיד מראש לכל הגורמים השמרנים התנפצה. המציאות השתנתה . אובמה לא אשם שבזמן כהונתו יצא ופרח האביב הערבי שלאיש אין מושג לאן פניו מועדות, אבל גם דעאש שמאז האביב קמה אינה אשמת אובמה, מצד שני כאשר הוא ממנה איש כמו קרי, כאילו הוא מתעלם ממציאות קשה שהולכת ונרקמת כעת. זה לא שיש לי מושג איך מצליחים לגבור על הגל העכור הזה. אבל קרי נראה כמו כבאי או לוחם אש שבא לאתר התרחשות אסון עם ג'ריקן דלק באמתחתו. ככה לא מכבים שריפות. לא צריך לאהוד את ביבי או את השר שלו בעל פני הארנבת עם הכיפה הסרוגה.
אבל בכל זאת יש משהו הזוי במיסטר קרי מזכיר המדינה, אם אובמה מרגיש שזה הייצוג הנאה והראוי לאמריקה, הוא טועה, לפחות טועה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
