הנה התבשרנו כי דיסקין עתיד להיכנס לפוליטיקה, אחרי שקדמו לו רבים כמו פרי האיש מהמעמד הבינוני, ועוד היד נטויה.
ספק אם יש ביטוי כל כך מובהק לנביבות המשטר הדמוקרטי בישראל מעצם הייצוג הכוחני של אנשי שב"כ וגנרלים, אגב רובם אנשי "שמאל".
נדמה להם לגנרלים או לאנשי שב"כ כי עצם היותם לכאורה במחנה השמאל דבר מופרך בהגדרה כשלעצמו, מקנה להם תעודת ביטוח המעידה על היותם בצד המואר. אבל גרוע מכך איש לא יכול לציין לטובה דבר קטן שהם עשו כשרים יועצים וחברי כנסת, הם מצטרפים לחונטה הביטחונית שאוחזת בגרוננו.
מעניין ומצער כי השמאל נאחז בהם לא פחות מאשר הם נאחזים בגרון האזרחים בעיקר בחופש או באי מתן הרגשת בני חורין לאזרח המצוי שנמצא תמיד בסוף הרשימה.
לא די לנו כי בנים של נסיכים משתלטים על כל הג'ובים והמשרות כל מיני קומבינטורים ועיתונאים, קציני צבא ואנשי שב"כ, כאילו כל המדינה כאן אינה ולא הייתה מעולם דמוקרטית ואזרחית.
תכופות אנחנו דואגים לאזכר את השליטה בנו של הרבנים ואת חזון הרצל שרצה כי השפעתם על חיי המדינה תהיה רוחנית בלבד, אבל אנחנו בכוונה שוכחים את התנגדותו לשלטון הגנרלים, המהווה איום הרבה יותר מובהק מאשר הרבנות.
מתוך מדינת היהודים:
| "האם נתן את כהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חפשים אנחנו בכח החכמות והמדעים. ועל כן נפר כל תחבולות כוהנינו אשר יאמרו למשול עלינו, כי נדע לכלא אותם בבתי מקדשי אל, כאשר נדע לאצור גם חיל צבאנו בבתי החילות." | ||
| – מדינת היהודים | ||
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
