הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אז ורק אז. נו טוב בהינתן ועוד נותרו כמה ימים עד למועד הרה הגורל, ייתכן כי משבוע הבא לא ישארו עניים (צלמו את העניים כי לא תפגשו בעניים יותר – זה חשוב למען הדורות הבאים שלא יאמינו שהיו פה פעם עניים), תארו לעצמכם עולם ללא עניים, תארו לעצמכם עולם עם דירה בחינם, בלי שכנים צעקניים, תארו לכם עולם עם משרה בהייטק בלי קשרים ובלי כישורים – מה רק ללפיד מותר. תארו לעצמכם שהשלום יהיה מציאות, תאמינו יום יבוא – וזה לא שיר, ולא יהיה טרור, וחמאס יהיה האחר שאהבנו, ולא יהיו טילים וקאסמים, לא יהיו טייקונים, הבנקים יחלקו דיווידנדים לקהל הרחב, גליה מאור תחזיר את המיליונים שגנבה עם חבריה, יהיו מקומות עבודה לכולם, כולם יהיו מרוצים פנסיה תקציבית לכולם למה רק לגנרלים? החינוך יהיה מהטובים בעולם – כל חתני פרס נובל יהיו החל משנה הבאה ישראלים וישראליות, הבריאות תהיה טיבעית – לא נמות פתאום ככה פתאום. לא יהיו דתיים – מי צריך את האלוהים עם האמונות הטפלות גרבוז יהיה הבודהא החדש, לא יהיו מאמינים באלילים, מנשקי תפילין הכותל יהיה סוף סוף דיסקוטק מגניב, לא יהיו ערסים, לא יהיו ערבים (ולא רק בקיבוצים) הערבים יהפכו ליהודים. היהודים גם הם מיותרים, כולנו נהיה ציונים.

לא יהיו עבדי קבלן, לא תהיה עבודה סוג ב' וסוג ד', לא תהיה חולה במסדרון, לא תהיה שרל'ה, אנחנו נשאל איך היינו מטומטמים עד שלא הבנו מזמן את הברור מאליו, עומדת להיות מהפכה, חכו אתם אלה שלא מאמינים, חכו.

החל מעוד כארבע ימים נשאר עם הסיוטים אי-שם בניירות העפים ברוח נשכח כי פעם היינו חברה מקולקלת ומושחתת , כבר לא נדע מלחמות ולסבל לא תהיה ממשלה, לא יהיו נכים, ייתכן שלא יהיו מחלות הרי הבטיחו לנו, לא יהיו יפים ומכוערים, כולם יהיו יפים כמו הרצוג וליבני. עולם מושלם מחכה לנו,  רק ארבעה ימים ולילות. סבלנות. עוד ארבעה ימים. אל תאבדו את הסבלנות.

העובדים הזרים שמתו בקיבוצים ובמושבים יקומו לתחיה. עולם חדש מחכה לנו מעבר לפינה, שחר של יום חדש, כבר מבצבץ. ושלא תגידו שלא הזהרנו אותכם עוד תתגעגעו למלחמות, לעוני, אין יותר קיטורים, אין, מי שמיום רביעי יעז לטעון שרע לו יאושפז.