ממה נתחיל ממה, בקיבוץ חצרים מסתובבים בחצרות עבדי קבלן רעבים, הגרוע מכל הם אפילו מעזים להיות ערבים, לכן לא נותנים להם לאכול בחדר אוכל. לא נשמע אמיתי נכון?
הנה תגובת הציבור הקדוש שמשמאל לפרימיטיבים מנשקי המזוזות: "מקיבוץ חצרים נמסר בתגובה: "הקיבוץ הינו שטח פרטי שאף אדם זר אינו מורשה להסתובב בשטחו, למעט דיירי הקיבוץ ועובדים המועסקים ישירות על ידי הקיבוץ. במקרה הרלוונטי, מדובר בעובדי קבלן ולכן הם אינם מורשים להסתובב ללא ליווי. מן הראוי לציין שבין עובדי הקיבוץ נמנים לא מעט עובדים לא יהודים ובהתאם למדיניות האמורה, הם רשאים להסתובב ברחבי הקיבוץ ללא הגבלה". ס.צ
http://news.walla.co.il/item/2859563
והנה עוכר שמחות מוכר כותב בהארץ השמצה על אותו קיבוץ בדיוק: צחור, בספרו, מסתמך על הסופר יעקב שרת — הבן של ראש הממשלה השני — שהיה ממייסדי קיבוץ חצרים: יום אחד נמצאה גופתו של אחד החברים ועליה סימני אלימות. כל הקיבוץ התאסף נרעש בחצר, ושני בדואים, מבוגר וצעיר, עברו שם בשביל. הם נתפסו והושלכו לבור הגנרטור. השניים, לפי עדות שרת, לא הבינו מה רוצים מהם. לאחר שעונו, נגררו אל מחוץ לגדר, מעדרים ניתנו בידיהם, והם נצטוו לחפור את קבריהם. עומדים מעל לבורות, נורו ונטמנו. עד היום לא נשבר מנעול השתיקה, שאותו אנחנו משליכים לשלולית הדמעות. – למה בכה המשורר גורי ?
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2652387?utm_source=dlvr.it&utm_medium=facebook
אולי זה לא קשור, אולי פועלים ערבים שהם גם עבדי קבלן חטאם כבד מנשוא בין הסוציאליסטים של קיבוץ חצרים שמסתובבים עמוסים בטח ברגשות קשים בנושא על מצפונם ההומניסטי אין טעם לחקור, הוא קיים באגדות אורבניות או בדמעה של המשורר גורי חברו הטוב של ישכה שדמי. אין ספק שמצפון כזה לא מותיר אותנו אדישים.
מה חטא כבד יותר בקרב אלה שמצפונם הסוציאליסטי לא חס על ערבים, האם היותם עבדי קבלן זה חטא כבד עד-כדי כך שהשאירו אותם רעבים?
אנחנו מכירים את ה"שמאלנים" טוב מספיק, לא ניתן לחשוד בהם שדווקא לעבדי קבלן לא ניתן ללכת חופשי בשבילי גן עדן הסוציאליסטי האבוד.
ועוד נספר כי יש אחת שמספרת אפילו ששיח הלוחמים של אחרי מלחמת ששת הימים אינו אלא אגדה אולי לא אורבנית, ייתכן שהיא אגדה שמאל ציונית אחת מיני רבות.. שיח מה זה שיח שכזה:
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה