Archive for 26th ב-ספטמבר, 2015
500 miles away from home , The kingston trio
Posted in ויזואל on ספטמבר 26, 2015| Leave a Comment »
צבא פולניה; שילוח השעיר לעזאזל; או כיצד מסע בן ארבעים שנה מסתיים
Posted in ויזואל on ספטמבר 26, 2015| Leave a Comment »
אחרי ארבעים שנה אלון גרבוז, פורש.
משהו במשפט הקצר הזה נראה מופרך, האם ייתכן לכהן במשרה ציבורית ארבעים שנה?
לפי הראיון הזה נראה כי מדובר במישהו שקוצרה תקופת כהונתו, מר גרבוז בא בטרוניות ובטענות נגד השרה רגב, אשה בעלת נוכחות, בעלת פה, אולי לא תרבותית כמו אלון גרבוז, אבל למה רותם מר גרבוז את השמאל לכהונתו הקצרה בת ארבעים השנה?
התיאור איך התקבל לעבודה מהכתבה בהארץ, כמעט מכמיר: ב-1973 נתקל בידיעה בעיתון שבישרה כי עיריית תל אביב מתכוונת לפתוח סינמטק עירוני. "פניתי לאחי הבכור ואמרתי לו, שמע, אני חייב להגיע לסינמטק הזה", מספר גרבוז. "התברר שראש אגף התרבות בעירייה היה אז אליהו שפייזר, לימים ח"כ מטעם העבודה, והוא הסכים לקבל אותי לראיון. סיפרתי לו על עצמי והוא אמר לי, אתה יודע מה, כבר יש מנהל לסינמטק, שמו עקיבא ברקין, תיפגש איתו. לעומת זאת, מי שהיה מנהל מחלקת התרבות בעירייה אז, בנימין פורטיס, אבא של רמי פורטיס, דווקא לא שש לקבל אותי כי הסתובבתי אז עם שיער ארוך וכפכפי עץ הולנדיים מרעישים. הוא לא התלהב".
***
הייתכן כי אלמלא גרבוז לא היינו מכירים את פאזוליני, אולי ובכלל וכלל לא היה כאן חופש ביטוי אלמלא פקיד המכהן ארבעים שנה ללא מצרים בתפקיד ציבורי, אולי לא, אולי. ייתכן שגם ללא גרבוז לא היה קולנוע חופשי, ליברלי, אוונגרדי, ובכלל הוא היחידי שעמד בפרץ הבערות, הכל ייתכן אם אתה מקורב למפא"י או שעולה ממך ריח מוכר של צדקנות מפאיניקית, שבאה לתת לילידים הנבערים בראש שיעור תרבותי. מצדיק בהחלט את קרבתו לאח הצייר המחונן והאלמותי שלימד את הליכודניקים לקח רק לא מזמן בסגנון גזעני נבער השמור לקדושים שמשולחים לעזאזל.
אז לא שרגב מסמנת איזשהו מוטיב תרבותי נשגב, כמי שמתגאה שכל מיני סימני תרבות לא מוכרים לה ובעלת פה כפי שיש לה, אבל וגם ברם, ארבעים שנה בתפקיד ציבורי?
זו נחלה שלו מן הסתם והשרה לקחה לו את הנחלה, בוז לשרה רגב.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.2733085
Sending Out the Scapegoat, by William James Webb 1830—1904
ואין לי אלא לצטט את בני ציפר שלאחרונה מכה בבורגני השמאל ציונות ביעילות ניצחת ובחוש הומור מופלא ואין הם שאירי בשר מפא"י מצליחים להבין איך נפל עליהם בשר מבשרם איש שמאל כמו ציפר:
סארטר לא ידע כמה הוא צדק. שכן אחת ממחלותיו של הישראלי הנאור היא לברוח מן החירות הבלתי זוהרת המחכה לו בפינה, דרך הצגה מתמדת של עצמו כלוחם חירות של עם שמעולם לא בחר בגרבוזים למיניהם להיות המשחררים הלאומיים שלו. זאת ועוד: לפני שהפריח גרבוז את קלישאתו, ספק אם שאל את הפלסטינים היושבים בירושלים אם באמת היו רוצים שהכיבוש יסתיים, ושיחד עם תעודות הזהות הישראליות שיחליפו בתעודות פלסטיניות, יאבדו את זכויות הביטוח הלאומי וקופת החולים ואת חירות התנועה היחסית שלהם.
http://www.haaretz.co.il/magazine/zifferland/.premium-1.2737982
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
