הקשר בין שני אלה מתברר בעין השביעית שעה שהאורקל הדגול החדש זה מכבר בעיתון הארץ, האלפר של השמאל טוען מעל דפי העין השביעית שטיעונים מבוססי מוסר אבד עליהם הכלח..
הנה הציטוט המלא מדברי "ההגות" של רוגל : יהיו שיטענו כי בניגוד לעבודה כשמאי רכב או אדריכל נוף, עיתונאי מחויב לנורמות המוסריות הגבוהות ביותר ועליו להיות ללא רבב, כי הוא מבקר את השלטון, או למצער איזו מסעדה. אבד הכלח על ההשקפה הזו. היום כל אחד הוא עיתונאי. כל אחד הוא כלי תקשורת. כל בעל פרופיל בפייסבוק יכול לפרסם ביקורת פומבית על ראש ממשלה או מסעדן. מה כבר ההבדל בין כתיבתו של רוזן ב"ליברל" לבין הציוצים, הפוסטים והבלוגים שזכותו לפרסם בכל עת שיחפוץ?
ובכן לאחר שרוגל מצהיר שסגולות העיתונאי נמוכות במיוחד, נשאלת השאלה איך הוא הפך זה מכבר לאורקל הצדקני של ה"שמאל הרדקלי" כנראה שלהיות צדקן שמאלני כל כך מוחצן זה די עונה לטענותיה של רוזאן בר שמדובר בסה"כ בגלוח ראש שמן, אממהה..
רוגל שטוען בעניינו של עמנואל רוזן שאין למוסר כל ערך או תפקיד בממלכה השביעית, ועיתונאי לא חייב להיות בעל מוסר, יוצא נגד מדינת האפרטהייד היא ישראל (הרי אפרטהייד נפסל כי אינו מוסרי לא ככה?) , ומה פסול באפרטהייד? כנראה שיש לרוגל סטנדרטים כפולים, או צביעות שומנית במיוחד.
הרי אם למוסר אין מקום בשיפוט ומבט על אדם כמו עמנואל רוזן, מה לשיפוט כזה בעיני "השמן גלוח הראש" דווקא במבט ביקורתי בפניה המחוטטים של ארץ האפרטהייד, איך זה שכאשר הוא נזקק למוסר הוא מצליח להטיח בפני מדינה שלמה שהיא " מדינת אפרטהייד" אבל אותו מוסר נעלם כשמדובר בעמנואל רוזן?
http://www.the7eye.org.il/108462#comments
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
