היה רמטכ"ל בזמנו שידע על מעלליו של זאבי, מי שטוען שהרמטכ"ל או השב"כ וגם ראש הממשלה, לא ידעו שיש אלוף (!) שעושה כבתוך שלו בצבא, ומגדל גורי אריות במחנה צבאי – ויש אפילו תמונות, אונס חיילות, ורוצח שבויים ואף אחד לא ידע, משקר בכוונת מכוון.
כולנו יודעים מי מינה אותו ליועץ (רבין) ועוד אנו יודעים כי רחבעם זאבי, גדל על ערכי תנועת העבודה ושירת בפלמ"ח. לא בכדי הוא היה מקורב לרבין.
בפלמ"ח כידוע לכולנו חיבר חיים חפר את השיר על לינץ וסירוס ערבים: שיר ששרו עם ליווי מקהלה וכלי נגינה בקיבוצים.
לטעון שלא ידעו, ושזו התנהגות יוצאת דופן זו טענה מפוקפקת לא פחות ממעשיו הנלוזים של זאבי בעצמו. כמובן שלא כולם היו נגועים בהתנהגות כזו. אבל הוא לא המציא דבר. את השלטון הצבאי והטרנספר ביצע בן גוריון שכידוע לפחות בהגדרת השמאל הישראלי הוא חלק מהשמאל.
הנה השיר של חיים חפר, ההתנהגות הבהמית של זאבי היה נורמה אז. לפחות בחוגים מסויימים. מה שמסביר את השתיקה, דווקא מעברו של זאבי לימין הסהרורי וגם התנהלותו המופקרת ביחד עם עבריינים הייתה חלק מהכוחנות הצבאית שאז הייתה נורמה אז. והוא בהחלט לא היחידי מקרב בעלי המעמד שקשרו קשר עם העולם התחתון.
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: עממי איטלקי
כתיבה: ינואר 1944
סָרָגוֹסָה סָרָגוֹסָה יַא מוּחַמָּד
אָה…הַמַּתְבֵּן שֶׁל מִזְרָע עוֹלֶה בָּאֵשׁ!יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
| המקור |
|
יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
סֵרַסְנוּךָ, סֵרַסְנוּךָ, יַא מוּחַמֶּד! אָה…יוֹם הַדִּין גָּדוֹל… בְּלִי נַרְקוֹזָה, בְּלִי נַרְקוֹזָה, יַא מוּחַמֶּד! אָה…יוֹם הַדִּין גָּדוֹל… הַבֵּיצִים בִּסְפִּירִיטִיגְנוֹזָה, יַא מוּחַמֶּד! אָה… |
פרטים נוספים
| גרסת משמר הנגב |
|
מִשְׁמַר הַנֶּגֶב…
בִּיר-מַנְסוּרָה בִּיר-מַנְסוּרָה בִּיר-מַנְסוּרָה אָה… |
התמונה הזו לא חדשה ולא צולמה במחתרת, עכשיו ספרו לנו מי הרמטכ"ל שאישר לגדל גורי אריות במחנה צבאי (הוא מהשמאל או נכון יותר ממפא"י), ולמה מתפלאים שהאיש הזה הגיע לאן שהגיע? האם הפלמ"ח וחבריו לא היו אלה שאיפשרו לנורמות כאלה לפרוח, בצבא?
על השיר:
מתוך ספרה של נתיבה בן יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", הוצ' "כתר", עמ' 180
את השיר הזה חיברו חברֶה מהפלמ"ח, כשחזרו (ינואר 44') מאחת הפעולות הבודדות שהם הורשו לבצע, והם הצליחו בה מעל לכל המשוער. מאז – כל הפלמ"ח שר את השיר הזה בגאווה רבה, עד למלחמת השחרור, כשהתברר ליהודים בארץ שהם כל-כך גיבורים, עד שזה נהיה כבר מיותר להשוויץ בזזה. פשוט מפליא – איך שפתאום השיר הזה נעלם, ואיך היום [1990 – זֶמֶרֶשֶׁת] מתביישים להודות בקיומו. אני מביאה אותו הנה בכוונה, כי אני חושבת שרק כך אפשר להסביר כמה היישוב פחד מהערבים, וכמה שהם נראו לנו בעדיפות של כוח ושל יכולת עלינו, עד 1948. "אנדרדוג" יכול לשיר כך, כשהוא מצליח "לדפוק" את ה"אַפֶּרְדּוֹג", וברגע שהוא בעצמו נהיה "אַפֶּרְדּוֹג" – מפסיק לשיר את זה. עובדה. אפילו בספר 'משפחת הפלמ"ח' – הוא איננו. ואני דווקא מאד גאה בזה שידענו להעלים אותו פתאום.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
