Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוקטובר, 2016

יצחק לאור:  "חשוב מזה:האם באמת היה משכיל,כמו שנוהגים לתארו מעריציו? האם,לבד מבולמוס רכישת הספרים,באמת קרא והצליח להפנים מה שקרא? אם כן,מדוע אין להשפעת הקריאה הזאת זכר בכתיבתו,בנאומיו,במכתביו? מדוע מכסות המליצות על כל ממד אחר ברטוריקה שלו? מה באמת הבין אצל שפינוזה ואפלטון שבהם נהג לנופף?"

 

על מימון הספרים חשבתי פעם ועלה בראשי שהנה איש כמו בן גוריון רכש ספריה בת אלפי ספרים, איזו צניעות זועקת.  אף על פי שכנראה לא קרא בהם ממש או שספק אם קרא, ואז נדמה לי בראיון עם נבון הנשיא הספרדי הטהור הראשון של בוסתן ספרדי, הבנתי שאת המימון ל"השכלה" הזו אנחנו מימנו, אולי לא הבנו שאנחנו הופכים לכאלה נדיבים – או שלא היה אכפת לנו בעצם, ברם כנראה בן גוריון לא שילם אגורה על הספרים.

ייתכן ועדיף לממן למנהיג ספרים מאשר גלידה, או גיהוץ במלונות, אבל גם מימון ספרים נעשה אז תחת אצטלה שאין בינה לבין המציאות דבר וחצי דבר.

אבל העיקר שיש לבן גוריון צילומים כשמאחוריו אלפי ספרים, והוא עומד על הראש.

 

64509443186894490510no

פסל בן גוריון ולידו ראש העיר הסוציאליסט חולדאי

Read Full Post »

אפשר לומר שהשקר ההיסטורי די הצליח רוב האנשים גם המשכילים שתשאל היום יראו במפא"י גוף שחתר לשלום בניגוד לימין, אבל בלי קשר לימין מפא"י ובעיקר בן גוריון היו מאמינים גדולים של ארץ ישראל השלמה. כבר הבאתי לכאן מסמך עליו גם חתומה מפ"ם שמהלל את מפעל ההתנחלויות.

ההיסטוריון הצבאי הנרדף מילשטיין בהיותו אנטי מימסדי ומין אאוטסיידר מציב את הדברים בדיוקם המלא, אבל ספק אם מנהיגי העולם ערים לדברים, ספק אם מישהו בישראל היום יודע על האמת הזו הנה הדברים:

ב–1952 הכין ראש ענף תכנון במטכ"ל, אל"מ יובל נאמן, מסמך ששרטט את הגבולות הרצויים למדינת ישראל, התואמים פחות או יותר את “גבולות ההבטחה" התנ"כיים, שהרי גם האסטרטגים של ימי קדם חשבו על גבולות ביטחון למדינתו של העם העברי. לא היה מדובר אומנם בתוכנית מבצעית, אלא בחשיבה מכינה, למקרה שתיווצר הזדמנות. מסמך זה מצביע על הלכי הרוח שמסבירים את שהתרחש במלחמת ששת הימים.

ואכן, באיגרת למסדר הניצחון בשארם א–שייח' בנובמבר 1956 כתב בן־גוריון בין היתר ש"יוטבת המכונה טיראן תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית", ובנאום בכנסת למחרת הוא אמר: “ישראל תשמור לעצמה לפחות חלק מן ההישגים הקרקעיים, כל עוד לא ישרור שלום". בו ביום קיבלה עצרת האו"ם החלטה הדורשת מהמדינות הפולשות לסגת מהשטחים שכבשו, ובן־גוריון בלע את כובעו והורה לשגריר ישראל באו"ם, אבא אבן, להודיע שישראל תיסוג מכל השטחים עד מרס 1957. למרות זאת הוקמו שתי התנחלויות בשטחים שנכבשו, אחת בשארם א–שייח' והשנייה ברפיח, שגם אותן נאלצה ישראל לפנות.

ביזוי זה הניע תהליך שגרם לבן־גוריון לוותר על חלום ארץ ישראל השלמה. ב–1962 התקבלה בצמרת מערכת הביטחון החלטה שלפיה ישראל מסתפקת בגבולות שנקבעו אחרי מלחמת העצמאות. אם כך, אין יותר סיבה ליזום מתחים ביטחוניים שיביאו למלחמה המיועדת לכך שישראל תגשים את חלומה, כפי שתכננו בעבר בן־גוריון, הרמטכ"ל משה דיין ומנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס. בן־גוריון, בעזרת פרס, התרכז בפיתוח נשק גרעיני, שאמור היה להיות “קיר הברזל" של ישראל – כפי שניסח זאת ב–1923 זאב ז'בוטינסקי – להתרעת הערבים מפני מלחמה. אבל “הבעיה היא", כפי שאמר יהודי חכם, לאון טרוצקי, “לא שאתה רוצה במלחמה, אלא שהמלחמה רוצה בך". כעבור חמש שנים פרצה מלחמה שישראל לא רצתה בה, ושבה הגשימה (לפי שעה) חלק ממטרות מסמך יובל נאמן.

 

http://www.maariv.co.il/news/military/Article-559119?utm_source=mivzak&utm_medium=cpc&utm_campaign=link4u

 

מישהו היה מאמין שבן גוריון היה משיחי? אחרי כל השנים הוא נתפס כמנהיג רציונלי, אולי הבעיה היא בעיית התודעה, החזקים, אותו מימסד מפא"י הסירו מעצמם את האשמת המשיחיות באלגנטיות, משעה שעשו כך, סר חינם, אט אט, הימין המשיחי עלה ונכנס לנעלי המשיחיות, הבנגוריונית.

 

ומאז ועד הלום השלום וחלוקת הארץ הם רק חלום נגוז. והשמאל מנסה להיפטר מהמחשבות שליוו אותו בכל אותם שנים ושהביאו לכניעה בסבסטיה, ולהתחלת מפעל ההתנחלויות שמראש הביא לכך שגם אוסלו כשל. רבין ובעיקר פרס עשו כל מה שיכלו למגר את האמת שהם שניהם נכנעו למפעל ההתנחלויות אומרים שרבין ידע, ופרס היה הנץ, אבל רבין שבניגוד לתדימיתו היה איש חלש, נכנע כרגיל לפרס.

אלפים שילמו בחייהם בגלל ההחלטה דאז, לו פרס ורבין היו עוצרים את מפעל ההתנחלות אז, היה רעיון השלום לא נשאר בגדר רעיון בלבד. כל תקופות שליטת השמאל הציוני לוו בתנופת התנחלויות גם בימי אוסלו עצמה. רבין לא יכול היה להתנתק מהמחשבות ומהדרך הבנגוריונית לחלוטין, ופרס כמובן היה בנגוריוניסט משיחי. עד שהבין שהשלום לא פחות משתלם, או לפחות מראית העין שברדיפת השלום הוא הפך עורו, מנץ בנגוריוני הוא הפך לרודף שלום.

ייתכן גם שהשלום שחתם מנהיג הימין בגין עם מצריים היה שיעור שהשמאל למד והבין, אולי הם ראו בעין עקומה את החזרת כל סיני, וזכורה הביקורת של לא אחר מס יזהר עוד שקר שמאל ציוני הומניסטי שלא סלח לבגין על החזרת סיני כולה.

עברו שנים והם מחו הכל מהזיכרון הקולקטיבי. הצליחו לייצר שקר שמאל ציוני בו חלוקת הארץ, אינה קיימת במילון שלהם – הם האמינו בארץ ישראל השלמה התנכית בעבר וכל זה נמחק – הם העבירו את הכל לימין והעם האמין בזה ובחר בימין – במין צחוק גורל אופייני, היום קשה לשכנע כי רעיון ארץ ישראל השלמה נולד בשמאל והיה חלק מתפיסת העולם של השמאל.

כך נוצר השקר שלמעשה הוריד את השמאל ציונות מהשלטון – כי יש נטיה כזו בעם ישראל, העם אפילו החילוני רואה בהקמת מלכות ישראל דבר מקודש זו אחת הסיבות שבן גוריון היה מנהיג נערץ על העם. מאז אוסלו ועד היום נולד השקר, והחלוקה השקרית בה המשיחיות היא נחלת הימין בלבד, רצח רבין רק העמיק את הניסיון לייצר נרטיב חדש לשמאל ציונות, אבל משעה שנעשה כך, סר חינו של השמאל הציוני בעיני העם. עד היום אין יכולת לומר אמת. כאילו דבר לא היה והנאום המשיחי של בן גוריון הוא אגדה.

עוד תעבורנה שנים רבות עד שנוכל לומר את מה שאירע בלי כחל ושרק. מסך הפלדה שמכסה את השקרים עדיין עומד על תילו. המדינה וחופש המידע קיימים רק על הנייר את השקרים הגדולים של השמאל ציונות שהכריעו את הכף נדע אם בכלל בעתיד.

 

 

Read Full Post »

« Newer Posts