בכל הנוגע להתיישבות רק ליהודי יהודיה מוקנית הזכות לקבל חברות בקיבוצים תמיד זה היה כך, למעט בלונדינית מתנדבת בדרך כלל מאירופה – להם הייתה שמורה הזכות בהינתן ונישאו לחבר בן משק. כך היה שנים, אפילו חוקק חוק וועדות הקבלה, שמטרתו שלמי שאינו יהודי לא תהיה יכולת להיות חבר בקיבוץ, מושב, או ישוב קהילתי.
וזה לא הפריע לשמאל, ולא לבג"ץ, למה?
כי רוב האלקטורט השמאל בורגני בא מישובים אלו, זה ההרכב האנושי שמצביע למרץ ולמפלגת האבודה, משם יש את הגרעין הכי מוצק של השמאל. הם יכולים להפגין בשלטים נגד חוק הלאום המדיר ערבים ודרוזים, אבל הם המציאו את הפטנט, מאז ומעולם, הפתלוגיה של השמאל הציוני בורגני תמיד הייתה מחד להטיף לשוויון ולאחוות, ומאידך לחיות רק עם מי שדומה לך, לא לתת לאיש שלא "משלנו" את הזכות להשתתף בגן עדן הסוציאליסטי, שאגב נמוג והתפרק.
וגם היום להפגנות של השמאל הבורגני יש גרעין עמוק ומוצק באותם ישובים "נקיים" מהאדם שונה ואחר, משם יוצאים עשרות אוטובוסים. הם הגרעין הקשה.
משהימין מנסה להעתיק את המודל לחוק הלאום קמה מהומה – לימין קם גרעין משלו ההתנחלויות הישובים בשטחים שם גם יש גרעין מוצק בעל אחידות בדעה ומחשבה. אגב אם איני טועה אמל אסד חי תקופה מסוימת בקיבוץ כשהיה בקבע בצבא, אבל לא כחבר.
הבעיה אינה רק בעיה ימנית היא יותר ואם כבר שמאל בורגנית מאז ומעולם זו הייתה הדרך של השמאל להטיף ולדבר גבוה על ערכים של שוויון, ובפועל לנהל רשימות למי מותר ולמי אסור. הימין למד והפנים.
כמי שחי תמיד בקרב ערבים מעולם לא הבנתי מאיפה הפטנט הזה הגיע, אבל ידעתי שהוא בא מהשמאל כשהייתי בקיבוץ בגרעין מטעם התנועה, הבנתי סופית את הפטנט, שכבר אז כנער עורר בי סלידה עזה.
גם אצל הישובים הערבים אין קבלה של יהודים – וגם בישובים דרוזיים אין יכולת ליהודי לקנות בית בלב ישוב דרוזי, אין חיי של שוויון, לא רק אצל הערבים בעיר כמו ניו יורק יש שכונות אתניות, של יוצאי איטליה, אירלנד, ויוצאי סין, וכמובן שכונות של יהודיים חרדים. אין כמעט אפשרות לחיים בצוותא. ומצד שני תמיד יש מקומות שכן מתירים זאת, כן מאפשרים לשונה ולאחר להיות שכנים, ושכנים טובים.
כתיבת תגובה