כשראה שאני מצלם הביט בי, לא במבט של מי שתופס אותו על חם כמו בדרך לאפשטיין. מהצילום שכל העולם הכיר ומכיר.
הוא חייך כאילו הזמין אותי ללחוץ יד.
הצבעתי לו ב-99, אבל מאז אני מתעב אותו. לא הסתרתי את הבוז.
אני חושב שהבין.
אף אחד מהאנשים סביב לא בא לקראתו. המשכתי ללכת.
הוא היה די בודד. מוקף באנשים אבל כל כך בודד.
אפילו במרץ הבינו שהוא לא ממש הביא למרץ בשורה.
איך התקשורת תתייחס אליו בעתיד?
תלוי מה נדע מהחקירה על אפשטיין אם באמת מתנהלת חקירה.
הכי קל לסגור אותה, כל כך הרבה אנשים מפורסמים מעורבים.
אפשטיין הביא דולרים והרבה לברק, אבל הוא גם ובעיקר טרף לו את הקלפים התודעתיים, זה ירדוף את ברק לעולמי עד, עד עולם תצמד תמונת אפשטיין. למי שירצה בעתיד ללמוד על ברק.
כל פעם שמישהו יברר על ברק, אפשטיין יעלה. שום סיפורי גבורה לא יכסו.
גורל מתעתע, האיש והאגדה, ואפשטיין.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה