המלחמה הראשונה שלי התחילה כשהייתי סטודנט, מי שגר איתי כבר גויס, אני לא, באותו יום הלכתי בחוסר חשק לעבודה, בדרך איבדתי את החשק לגמרי וחזרתי הביתה. עברו כמה דקות, מישהו דפק בדלת, חייך, צו שמונה, חייכתי חזרה, אמר לי אל תחייך זו מלחמה.
בחופשה הראשונה נודע לי שאחד מהחברה שריונר נהרג במלחמה. עברו כל כך הרבה שנים, אני כבר עם שיער לבן, הוא היה שחרחר, עם חיוך ביישני. בחופשה הבאה הבאתי לחברה שלו דובדבנים מלבנון. הפלוגה שלי בדרך אספה מאלה שהיו לפני דובדבנים, מילאו לנו את הקפלד. חשבתי אז שזה יפה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
