הנושא החשוב של שימור הסביבה, די בוער בדמי, אני עדיין מגויס בעיקר באזור חיפה היותר מוכר לי, שבו ההזנחה הסביבתית לא רק שאינה הולכת למקום טוב, חוץ מהישג אחד, הסרת מכל האמוניה.
מאז כאילו נחים על זרי הדפנה, לאחרונה החופים שוב מלוכלכים, זרמי תעשייה מוזרמים באיזו רחצה המוני, חוף הסטודנטים ודרומה, אזורי תעשייה מהצ'ק פוסט וצפונה, לקריות, הם אזורים מוכים, חלקם פצצה מתקתקת. שום דבר לא מקודם.
ואם יש התקדמות היא איטית להחריד.
האם זה נושא שאפשר לקדמו רק בעזרת ההיסטריה של ילדה? שמנופפת אצבע כלפי העולם כשמאחוריה עומדים כמה אנשים ואירגונים פוליטיים ועשירים. המניפולציה כל כך גסה, כל כך לא מעודנת, שאולי מתגנב רעיון שמי שעומד מאחורי השימוש בילדה, הוא או ציני ואו אדם ששם קצוץ על נושא שימור הסביבה.
הזרמת שפכים בחוף בחיפה, התמונות צולמו לאחרונה.
התחממות כדור הארץ הפכה לנושא במחלוקת בין ימין לשמאל
מאוקנומיסט
האם זה עניין לריב אם נשמור על כדור הארץ נקי? האם החופים יהיו נקיים, או איזורי התעשייה, והאוויר שאנחנו נושמים, ישמר נקי, בלי הרעלה סביבתית, זה יהיה רע לימין? או לשמאל? או שפשוט טוב לכולנו.
עוד קצת על אקלים, ועד כמה קל להיות דמגוג בעולם הזהויות..
אם סורס עומד מאחורי הנערה/ ילדה הזו אולי אנחנו צריכים להיות ולו במעט ספקנים? בהנחה והתמונה אותנטית.
ואולי לא אותנטי? נראה כמו שהלבישו את סורס על התמונה הזו. של אל גור וגרטה. האיש שהפיץ את סורוס כמי שעומד מאחורי גרטה, הוא כנראה אנטישמי ועשה עבודת פוטושופ.מפרץ חיפה
כמיליון איש חיים בטווח קרוב של עד 3 קילומטר מהמפעלים במפרץ. גם אלה שלא קרובים ממש נמצאים בטווח הפגיעה מהרעלה.
אין לדעת איזה חלקיקים ולאיזה מרחק הם מצליחים להתפשט.
בבתים יש ילדים ואנשים חולים. חלקם יחלו במחלות, שיהיה קשה להוכיח קשר ישיר לזיהום הסביבתי, אבל הוא קיים ולא רק סטטיסטית . אבל שום דבר לא קורה. בין היתר בגלל אדישות התושבים באיזור.
מיליונים השקיעו בשיקום הנחל, והוא נראה כהתחלה יפה של שיקום, עד שרואים כמה הזנחה, כמה חוסר כבוד לכספי ציבור יש לעירית חיפה, או למי שאחראי על שימור המקום.
יש פחי זבל, אבל איש לא טורח לנקות.
יש פוטנציאל נהדר למקום, ציפורים מגיעות אט אט, אבל אם ככה העיריה מתייחסת, זה יהפוך למקום לא ראוי.
עניין חשוב, סוף סוף, הגלגל מתחיל להתהפך, אבל אנחנו רק בראשיתו.
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה הבוקר (רביעי) תביעה ייצוגית נגד 30 מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. התובעים, עמותת "אזרחים למען הסביבה", דורשת לפצות כספית כ-3,000 תושבים מאזור חיפה שחלו בסרטן ריאות ובסרטן לימפומה, שאינו הודג'קין, בשבע השנים האחרונות. אל התביעה צורפו חמש חוות דעת של מומחים המוכיחות קשר ישיר בין המחלה לזיהום התעשייתי.
עוד יעברו שנים עד שיהיה פסק דין, אבל הכיוון של המפרץ המזוהם מתחיל להשתנות, יעברו עוד שנים, אבל אפשר בפרץ אופטימיות לפנטז שיהיה יום אחד מפרץ הרבה פחות מזוהם, אבל זו רק פנטזיה, זה איזור נגוע כל כך, העסק שלי היה שנים שם, במלחמת לבנון השניה חודשיים העסק היה סגור, הבנתי מהטיווח של הטילים שמכל האמוניה הוא המטרה, נשארתי בבית, אחר כך הצלחתי לשרוד עוד כשנתיים עד שהרמתי ידיים.
כל יום היה ריח אחר, לפעמים הריח היה מעיק, הריח היה נספג בבגדים, יש ימים אפילו עכשיו, בואך בתי זיקוק, שריח כבד של בנזין באוויר. במלחמת לבנון השנייה התחלתי לנסות להבין איך נולדה הצרה של האמוניה, הסתמכתי על מה שהיה ברשת, מצאתי שתי משפחות שקשורות במכל ובהקמתו ובחוסר היכולת לסגור אותו, משפחת שרון ומשפחת רבין, לא אכנס לזה. המכל נסגר, יש לי פרוטה אחת לפחות במאבק לסגירת המכל. שום דבר לא קרה למרות ההפחדות, והניסיון למנוע את סגירת המכל. עובדה אין מכל והמפעלים עדיין קיימים וכנראה ממשיכים לזהם, אבל פחותה הסכנה לפיצוץ מכל שהיה כפצצה מתקתקת.
אגב במלחמה הארורה, מתו עשרות אנשים באיזור חיפה מהפצצות הטילים של החיזבללה. הייתה תקופה הזויה, חצי שעה מחיפה התנהל לו עולם אחר, סוריאליסטי, רק חצי שעה, ואין את המורא והטרור שבו היינו במלחמה, כל יום קמנו, והאדמה רעדה. אולי גם האמונה שלי שיום אחד יהיה שלום ספגה במלחמה ההיא מפלה, אבל עוד האמנתי עד שהמציאות ניצחה.
נחזור למאבק לפיצוי חולי הסרטן.
אני לא אופטימי, כזכור לוחמי השייטת שחלו בסרטן ניסו לתבוע את המדינה ששלחה אותם לשחות בקישון, שעד היום מזוהם, אבל קצת פחות. בית המשפט השיב ריקם את לוחמי השייטת שחלו בסרטן, וניסו לקבל מהמדינה פיצוי, בית המשפט לא הכיר בזיהום הקישון כגורם מחלה. אבל עוד רבה הדרך אולי הפעם זה ישתנה.
מה שכן חייב להשתנות, זה שינוי יסודי במפרץ, בהרכב המפעלים, להעיף את המפעלים המזהמים, מי שלא יכול להפחית את הזיהום, לסגור, כמובן שאסור לזנוח את הפועלים ואת מי שמעוסק במפעלים, אבל הכתובת על הקיר.
בחיפה האדומה, לא היה ראש עיר מהמרכז או הימין, זו העיר הכי אדומה, והכי מזוהמת בישראל.
אחרי אבא חושי מקים חושיסטן – הבריון של בן גוריון ופלוגות הפאשיזם ההסתדרותי בשמם המוכר כ "פלוגות הסדרן", ועוד שלל ראשי עיר – כן גם מצנע וזקנו הדגנרלי, רובם ככולם מושחתים שנתנו לכל מפעל מזהם להקים כאן מפעל להרעלה וזיהום המוני.
עיר שיכולה להיות פנינת יופי, עיר עם נתונים טבעיים נהדרים.
כל השנים תושבי חיפה סתמו את האף, ונשמו אויר מורעל, הקישון הורעל, השדות ליד בתי זיקוק נראים כמו שדות ליד צ'רנוביל. ומשום מה התושבים שתקו.
וכרגיל חבורת המפאיינקים ממשיכה לתת אמון בפושעים ממפלגת העבודה, הם הפכו את תושבי חיפה רבתית לבני ערובה למפעלים מטנפים ומזהמים. וזה מעניין שלמשל אחד הטיעונים ה"חזקים" של מפא"י ואוהדיה, שהליכוד פוגע בבוחריו, מה עשתה מפא"י לבוחריה הכי נאמנים? החיפאים? פשוט הרעילה אותם שנים על גבי שנים, עד היום.
ראש העיר יהב, לחם בעיתונאים שאמרו שיש סכנה במכל האמוניה, רק לאחר מאבק של שנים הוסר האיום, והוא מציג עצמו כלוחם דגול בפגעים סביבתיים. כאילו זה מזיז לו מלבד רצונו להיבחר שוב.
העיר מזוהמת והפכה למקום מסוכן, הקרקע, האויר והים, מזוהמים. חוף הים מטונף, מלא בכתמי שמן, זכוכיות, אשפה צפה, וכל מיני פגעים וזיהום.
דבר אחד חייב להתרחש, חייבים להעיף את מפא"י מחיפה, לנער את הממסד הזה הנבוב, והמושחת. שירעילו את עצמם. שיניחו לנו לתושבי העיר הכי אדומה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
