הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

מתוך כתב התביעה:

המקום בו עומדת העיתונות הגיע לשפל חסר תקדים, לא בגלל אלה שברור כי הם אשמים, אלא דווקא בגלל ה"נאורים".

מתוך המאמר" הסרסור הנסתר":

רים ב מפורש בישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית -ב 2002.1.16: "הרקע לחוק היה מודעות עם איורים וציורים וצילומים וולגריים מאוד … 'מעריב ' מינה אדם שיהיה אחראי לבחון את תוכנן של המודעות באופן כזה , שלדעתנו לא יעבור על רוח החוק … אם מודעות מתפרסמות במודעות לוח ללא שום איור וללא שום תמונה וולגרית, אפשר להניח שלא לזה התכוון המחוקק כאשר ביקש לאסור." .ב היעדר אכיפה : התנערות המשטרה הו פרקליטות עד לשנת 2002 נ שאר החוק מילים מתות . רשויות האכיפה לא הגישו א פילו כתב אישום אחד. יעידו על כך דבריו ד"עו של בלייך מ "מעריב :" " רק אחרי שנתיים … הוזמַ נו לחקירה במשטרה. בינתיים אנחנו נתונים בהמתנה למה שיקרה בחקירת המשטרה." מציאות זו נבעה מכמה נסיבות, ביניהן מחלוקת בין המשטרה לפרקליטות לגבי האחריות לטיפול בנושא. הפרקליטות טענה , כי היות ש מדובר בעבירה של חצי שנת מאסר בלבד, הסמכות להגיש כתבי אישום נתונה בידי משטרת-ישראל. לעומתה, טענה המשטרה כי נוכח השאלות המשפטיות החדשות שיעלו ב נושא וידרשו פרשנות של החוק – יישום החוק והגשת כתבי אישום כרוכים בייעוץ מהפרקליטות . המחלוקת התבטאה בישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בשנת 2002 ,בדברי פרקליטת המדינה "עו, ד מאיה חדד: -ב" 1999 היה דיון אצל המשנה לפרקליטת המדינה, הגב ' רחל סוכר, והייתה החלטה עקרונית שהפרסומים , כפי שהוצגו באותה תקופה , אינם עונים על דרישות..

ועוד מתוך אותו מאמר:

הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – החוק מבחין בין שני מקרים: הבאת אדם לידי מעשה זנות , והבאת אדם לידי עיסוק בזנות. שתי העבירות נחשבות חמורות ביותר ונושאות עונש של חמש ושבע שנות מאסר ( בהתאמה ). בנסיבות מחמירות, יגיע העונש -ל 16 שנות מאסר. בתי- המשפט הבהירו , כי העבירה נובעת מעצם הבאת אנשים לידי זנות , ללא קשר א ם רצו בכך. הסכמתו של אדם לעסוק בזנות הנאינ אלמנט רלוונטי לעניין ה הרשעה. לכן ברור , כי פרסום מודעות "דרושות ," המציעות לבחורות צעירות תוך הבטחת "שכר עצום!!!" , נועד לפתות אותן ל עסוק בזנות. סופציטוט.

לא היינו זקוקים לקלטות של ביבי את מוזס כדי להבין מהו עולם העיתונות.

Read Full Post »

אברמוביץ כבר שנים מנהל חשבון עם מי שחושב לא לפי דעתו, עיתונאי כמו אברמוביץ הוא גם וגם, גם כאילו עושה תחקירים, או גרון עמוק לכל מיני פקידים מושחתים – שאף פעם אינם גלויים, וגם פרשן פוליטי, שמאל ציוני אבל בעיקר שמאל ציני בורגני, כאילו הוא יודע מה טוב ומה רע מין אורקל אולטימטיבי בעיני עצמו, בלי טיפת אחריות להבדיל מנושא תפקיד פוליטי, שגם אחראי לכאורה לטעויות שלו.

אין כמעט קולות שונים בתקשורת בכל מרכזי הכוח שלה יש אנשים משלנו שחושבים כמו אברמוביץ כאילו זו טריטוריה בלעדית לבעלי דיעה מסוימת, אין קולות אחרים, זה לא רק אנשים ימין – אין ערבים בתקשורת אין קולות רבים שנמצאים בשוליים, אין קול אחר קול שמסתכל על המציאות אחרת.

חלק מהתקשורת הם בנים ובנות של משפחות מהפוליטיקה והמעסקים, קולות שונים פשוט לא מעניינים אותם.

יש ריקבון בתקשורת, היא חושבת אותו דבר כבר עשרות שנים, מעניין כשלעצמו אם מוזס ימשיך, הרי הוא לכאורה ניסה להציל את השמאל ציונות, אף על פי שהכל בסה"כ מתגלה כסכסוך בין טייקונים על הגמוניה. הדעות ככה מסתבר הן סחורה שסוחרים בה, בדיוק בסגנונו של אמנון אברמוביץ.

ישראל היום אינה קול אחר מובהק היא קונטרה אבל החשיבות של הקול שלה שנולד גוף תקשורת שאינו לפי השיטה של האמנונים האברמוביצים וחבריהם.

לדעתו של אברמוביץ מי שחושב כמוהו מותר לו להסריח משחיתות,  טועה מי שחושב שיש  לחקור ללא קשר להשקפת עולם, זו העיתונות הטובה,  אם היא קיימת בכלל, כאשר דמות מרכזית כמו אמנון אברמוביץ היא רקובה במהותה, מה יש לצפות מעיתונאים צעירים ומאזובי התקשורת?

חייבים להקים מחדש תקשורת אחרת. למען הדמוקרטיה. מה שהתגלה בימים האחרונים היא סירחונה של התקשורת, זה לא רק נוני מוזס. גם שוקן נשפט בעבר על פרסומים פרו זנות שהוא עשה בעיתון העיר בעיקר, בה התפרסמו הודעות על עסקי זנות בצורה ממש בוטה באופן מדהים, כבר אז היה ברור שמדובר באדם רקוב, לכאורה הוא תמך בסחר בנשים באופן עקיף, להבדיל מסיפורי בדים שוקן הורשע על כך בבית משפט.

זו התקשורת שלנו, סחטנים, מנסים להלך אימים על מי שחושב שונה ראו את האיום של דרוקר לסתם את הפה לאראל סגלים, היום ללא בושה עיתון הארץ מקדיש מאמר שלם להמשך הניסיונות האלה. הוא לא מציין את הסחטנות שהוא הפעיל על הפרקליטות ועל היעץ המשפטי שסגר את כל התיקים שלו של דרוקר, שהרי ברור לו שהוא מעל לחוק, מי יעז לגעת בתחקיר קדוש של דרוקר? עובדה ששום דבר לא נולד מהתחקירים של דרוקר, היא עניין לתחקיר בפני עצמו, אולי הוא טועה? הכי קל לו להשתלח באראל סגלים הוא מדבר על הסיגרים של ביבי, כאילו הם השתקפות המחנה שהוא לא שייך אליו, משום מה עשרות המיליונים של חגיגות פרס אף פעם לא הטרידו אותו או את האברמוביצים בכלל, איפה ואיפה, לפרס להשחית ולחגוג יום הולדת במיליוני דולרים ולביבי אסור לעשן אלפי דולרים מתנות מושחתות, למה לזה כן ולהוא לא? כי זו השיטה.

כנראה זו שיטה לא רק של נוני מוזס, אלא של גופים רקובים נוספים, כן גם הפרקליטות משתפת פעולה עם תקשורת סחטנית ורקובה – ע"ע רות דוד. עיתונאים כמו רונאל פישר הם בצד של דרוקר אפילו אם ינסה לטהר את עצמו מהשרץ שנים דרוקר פעל לצידו אפילו בתוכנית המקור עצמה.

מי שחושב שהבעיה היא של משפחת נתניהו בלבד, כנראה חי בסיפור הזוי (ע"ע דרוקר), התקשורת והפרקליטות כבר שנים נמצאים במקומות ממאירים, זה לא רק מקרה רונאל פישר, ורות דוד שלו, כל המערך הזה של קשרי עיתונות פרקליטות וכו היא בעיה עצומה, יש שם מערכות יחסים אפלות על פני שנים,  ולא רק רונאל פישר שהפך את השיטה למקור פרנסה רקוב צריך לזכור את כוחו שאב פישר מהתקשורת ומהחברים שלו שם. ועוד דוגמה לריקבון; איך בכלל פושע של הון ושלטון לפי תיאורו שלו עצמו כמו אלדד יניב ממשיך לפעול ללא הפרעה , מה האחריות שלו ושל חבריו למעשים אותם ביצע לפי דבריו שלו? הרי שנים הוא אחז בגרונו של החוק כשרוב הקליינטים שלו כדוגמת אהוד ברק הם מהמחנה ה"נכון" כי להם זה מותר, נראה כי האברמוביצים או דרוקרים נמנעו לכאורה בזמן אמת מלעסוק בסרחונו ועכשיו הם ממשיכים לתת לזוהמה הזו לפעול, הם לא היו מסוגלים לחפור בנושא הזה האפל שהתגלה ועדין ממשיך של הפושע אלדד יניב?

עיתונאים מרגישים שיש להם כוח ביד על סמך קשרים מפוקפקים לגורמי אכיפה במשטרה ובפרקליטות. זו הבעיה, משם נולדה השיטה  של אמנון אמברמוביץ. עיתונאים מרגישים שהם מעל לחוק, הרי המקורות חסויים זה כר נרחב לשתול דיעות בלי לתת דין וחשבון, הם הרי כלב השמירה של הדמוקרטיה, אבל כנראה לא רק כלב שמירה, אלא חלק מהכוחות האפלים ששואפים לעוד כוח ועוד שליטה בניגוד לכללי יסוד אלמנטריים.

נוני מוזס הוא רק חלק מהבעיה.

בבקשה דבריו של יעקב אחימאיר בדה כפי שמובאים בדהמרקר..

http://www.themarker.com/news/1.3226434

המלחמה הזו חייבת להוביל לכך שמול האמנונים האברמוביצים והדרוקריזם יעמוד גם איזה יואב יצחק , נמאס מהשיטה המאפיונרית של אותם עיתונאים. חייב להגיע שינוי יסודי, גם מועצת העיתונות מורכבת מאנשים בעלי השקפת עולם שדומה לזו של מוזס ואברמוביץ.

Read Full Post »

Hugo Gerhard Simberg (24 June 1873 – 12 July 1917) was a Finnish symbolist painter and graphic artist. Contents. [hide]. 1 Life and career; 2 Some paintings …

Read Full Post »

קודם לכל, אין לדעת מה מחר נדע שסותר לחלוטין מה שאנחנו יודעים היום, הדבר הכי מוזר בכל החקירות שהמשטרה לא התחילה להדליף עד היום, חלק מההדלפות יתבררו כנראה בהמשך כשקר או כניסיון לשקר. או כהפרזה.

מימין יואב יצחק מעלה השערה או טענה כי אירע כאן נסיון סחיטה של ראש ממשלה, הוא מגדיר זאת כ"חשיפה" קצת עף על עצמו כי באמת מה כבר הוא חשף הרי זו טענה סבירה, אבל לטענתו, ביבי בעצת פרקליטו הקליט את נסיון הסחיטה. כאן:

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-386883-00.html

ואילו מהעין השביעית נרמז כי הרקע לשיחה זו בקשתו של נתניהו כי ימנעו מחשיפת פרטים אישיים על בנו יאיר. ונאמר גם כי מול שוקן נערכה פגישה כזו דומה בה נתבקש מול הארץ שנענה לבקשה להימנע מפרסום דבר על בנו של ראש הממשלה.

כמובן שאין אנו יודעים מה אירע, ועד כמה השחיתות עמוקה.

אולי המסקנה צריכה להיות שהעיתונות רקובה, כי עיתונאים גם אלה שמדווחים על ראש הממשלה מרוחה על ראשם שכבה עבה של תככים וברור כי ראש הממשלה עצמו שוב מספק תחמושת מהסוג המפוקפק והרקוב.

העיתונאים הבכירים בידיעות בנתיים שותקים.

הבעיה היא שעל ביבי כבר לא נופתע, אבל העיתונות?

האם הגיע הזמן של חשבון נפש?

איך הגיע עיתון מרכזי לרמת שפל כזו, האם כוחו של מוזס העביר אותו על דעתו, ומה עם העיתונים הבכירים, את מי הם מייצגים, את מוזס או את דעתם החופשית?

עיסקה מלוכלכת נרקמה בין ביבי לשונא הגדול שלו, או לפחות כך הייתה הכוונה..

http://www.the7eye.org.il/231401

כמעט בטוח שעוד נופתע שעוד יסתבר לנו כי המרחקים שכבר נחצו ארוכים ובעייתים יותר ממה ששיערנו.

מי שחושב שהעיתונות נמצאת בשעתה הגדולה טועה, מצד אחד יש ראש ממשלה נהנתן ומושחת ומהצד השני, עיתונאים מאוד רקובים בפני עצמם.

בשנים האחרונות נחשפנו לפרשות מין, ושחיתות של עיתונאים, סחטנות ואיומים הם חלק מההוויה של העיתונות, נדמה שרק מעט נגלה לעין.

מישהו חייב להתעורר בממלכה השביעות, הערוצים שבהם כבר שנים יש את אותם עיתונאים, אותם פרשנים ממשיכים להרקיב ולדרדר עוד ועוד.

גם השיטה שהמציא אברמוביץ של אתרוג היא סוג של סחיטה, היא מושחתת ורקובה, ומישהו כבר מזמן היה צריך לחקור אותו, מה הוא מסתיר על מי הוא מאיים וכו.

אולי הגיע העת לרענן את השורות, ולפתוח את העיתונות לדמויות אחרות, רעננות, מימין ומשמאל, פחות כבולות לרקב שכבר השתלט על כמעט כל העיתונות.

ואולי מחר הכל ימשיך כאילו שום דבר לא קרה.

Read Full Post »