לכאורה יש בזה ביטוי למשהו אצילי, איזושהי יכולת להיות אדיב גם בשעת הצער הגדולה ביותר, ולהרכין ראש בצוותא עם האויב הכי מר שלך.
ברם, היוזמה היא לא פלסטינית היא ישראלית בלבד, מעולם לא נעשה טקס דומה, שמביע צער לחללים אפילו אזרחים חפים מפשע בהם הצד הפלסטיני מתגאה שפגע, למשל ברמאללה. לא רק זאת, כאשר הם הפלסטינים מחלקים כסף למי שרצח גם ילדים ואנס נשים (מלבד חלוקת הסוכריות הברברית), שזה נחשב בעיני מישהו מהם, למעשה פטריוטי (שהיד בשפתם), זה כבר מגיע לא רק למחזה אבסורדי, אלא להכאבה פרטנית בבני משפחה שיקיריהם נרצחו. בכוונת מכוון. יש הבדל גם בין כאב הנרצח לכאב הרוצח. חייב להיות הבדל.
המארגנים מתעטפים בצדקנות ישועית נוצרית, הם גסים וערלים לכאב שהם גורמים, למשפחות שכולות. תארו לעצמכם שהיה ניצול או ניצולת שואה, שהייתה מזדהה עם המוות והמחיר שגרמניה שילמה – שהיו נפגשים עם בני משפחות נאצים. תאמרו היי אל תכניס את השואה , זה דמגוגי, ברם זו האידאולוגיה של הצד הפלסטיני לא כולו, חלקו שהביאה לחלק מהמעשים שנעשו בחפים מפשע. ואין סייג הרי לזיכרון, והצדקות הנובעות מהרשע.
למיטב ידיעת הבלוג אין דוגמה כזו בעמים, אין עם שמגיש את הלחי השניה לאויב, ומשתתף באבלו של הרוצח. זו כבר לא נטיה לשלום והבנה, זו נטישה של הסולידריות הבסיסית של היותך מלבד אדם שנפגע, גם בעל זהות והשתייכות עם אנשים בני עמך, שותפות גורל, את זה הם לא חשים מאסו בשותפות הגורל. למה השמאל הפך לאסקופה רמוסה וזוכה לקיתונות בוז מעמו, פעם השמאל היה הרוב. לא עוד.
עד להיכן בג"ץ מרשה לעצמו לחדור, ולהטיף, ממרום משכורות של השופטים והשופטות משכורות שמעט יכולים לחלום עליהם, ופנסיה תקציבית מובטחת לכל חייהם, הם השופטים אינם כאחד האדם, הם מרגישים כמי שהם בני אלים. גם בעניינים הכי רגישים כמו שכול, אין לבית המשפט שותפות גורל עם העם שבשמו הם מכהנים. וגם בתוך המעשה הזה, יש חישובים של מי יענה ומי יפסול עוד החלטה של הממשלה, הכל מחושב כדי שלא תצא תוצאה שונה חס ושלום והפגיעה בשכול, תמשיך להיות חלק מהותי מבג"ץ.
הדמות אדם גולד מוסיפה פרטים בנושא:
More
אדם גולד Adam Gold Retweeted Tal Shalev
למי שצריך הסבר: אחרי ששנה שעברה בשל אילוצי זמן פסק הדין היה משותף, השנה כל השלושה כתבו חוות דעת. השופטת ברון, שבדרך נס שובצה ע"י היומן לדיון שנתיים ברציפות (!!!) כתבה מניפסט סביר כשלעצמו, אך מקומם בהקשרו לנוכח השימוש הציני ו'התסריטאי' בשכול ליחסי ציבור. סוף ציטוט .
כל פעם שאנו בני התמותה רוצים להבין או לבטוח בבית המשפט בשיקולים לכאורה הסבירים עם "תום לב" אנחנו אזרחי המדינה חוטפים סטירה ויש יאמרו בוקס של עזות מצח לפנים המיוסרות. עד מתי?
תגובת בתי המשפט הדוברות, כן יש דבר כזה:
בנוסף מסתבר שהיו שם מפגינים נגד מהימין, שנבלו את הפה והסיתו כשלעצמם בצורה בוטה וגסה, כמובן שהבלוג מסתייג מאלימות מילולית כזו. אבל מי שדואג כל פעם מחדש להטריף סדיסטית את הימין זו שורת החלטות של בג"ץ שבזות לדמוקרטיה ולגבולות של הרשויות ומנפצות פעם אחר פעם את מעט הסולידריות שיש או שאמורה להיות. בריונים יש גם בשמאל, מי שרוצה לראות שיקרא טוקבקים בהארץ, הכרתי כמו בריוני שמאל שלא רק שלא בחלו במשפחות שכול גם המליצו מין המלצה כזו שנשים של ימניים במיוחד מתנחלים תאנסנה, ושום הסתייגות מהפמניסטיות שלנו לא נשמעה.
הצד התבוני או הסביר היה אמור להיות בג"ץ הוא מזמן לא במקום הזה לפעמים נדמה ששופט עליון הוא טוקבקסיט מתלהם.
אין כבר מקום קדוש. הכל מחולל, ראוי לו לבג"ץ שיבחין גם באפקט של החלטותיו.
רק עבר יום, וכולם מגנים את התנפלות הימין הקיצוני והקללות, שוכחים שיש שמאל לא פחות אלים, כפי שניתן לקרוא בהארץ בתגובה אחת מיני רבות שהיא גם הסתה לרצח:
7במלחמת האזרחים השפויים ינצחו ואת הימניים נעמיד לדין
יהיהו שופטים בירושלים בירתנו הנצחית. כל ממשלת הזדון הימנית ותומכיה ייתלו על עצים בבוא יום הדין. את השופטים לא תמנה השרה הפשיסטית וגם לא לוין ימ"ש…. אחרי הנצחון נקים מחדש חזון ציוני שפוי במדינה יהודית ודמוקרטית. אי"ה – והוא ירצה.אריה יהודה 09:35
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7214275
או התגובה הזו:
המפגינים האלה מזכירים לי קריקטורה, בה היטלר מפגין מול מחנה ריכוז, מצביע במועל יד על האסירים, וקורא להם נאצים.אשר 09:2
ככה זה כאשר יוצרים חלוקה לשפויים ולא שפויים, ולבני אור ובני חושך, סליחה אבל אפשר לא להתלהב מיום זיכרון אלטרנטיבי, מבלי שמישהו יטיח בך כל מיני נאצות נמוכות. לטעמי זה אותה קבוצה שמנאצת קבוע מעל עיתון הארץ, הם רק מחכים שתהיה הזדמנות לשחרר את חרצובות המקלדת, והארץ לא עושה דבר, הלוואי שהיה סייג גם בשמאל.