נעזרתי בגורק
היחס בין קתוליות לאסלאם הוא מורכב, היסטורי ותיאולוגי – לא "אחים צעירים" ולא סתם אויבים.הטענה של התאולוג הקתולי אוליבר וינצק (כפי שמופיעה בפוסט) – שאיסלאם הוא "צורה חלופית של נצרות ביזנטית" ושמסלמים הם "אחים ואחיות צעירים" של הנוצרים – היא פרשנות אידיאולוגית מודרנית, לא עובדה תיאולוגית או היסטורית. היא משקפת גישה אקומנית/פוליטית מסוימת, אבל מתעלמת מההבדלים היסודיים.
נקודות דמיון אמיתיות
- שניהם מונותיאיסטיים, מאמינים באלוהים אחד, בנביאים (אברהם, משה וכו'), ובספר קדוש.
- יש השפעות היסטוריות: האסלאם צמח בסביבה שהכירה נצרות (כולל זרמים מזרחיים/ביזנטיים וסורים) ויהדות. חלק מהמסורות והסיפורים חופפים או דומים.
- בתקופות מסוימות היו דו-קיום, מסחר, והשפעה תרבותית הדדית (למשל בספרד ובמזרח התיכון).
ההבדלים היסודיים (שלא ניתן לטשטש)
- ישוע: בנצרות (במיוחד הקתולית) הוא אלוהים שנתגשם, הבן השני של השילוש הקדוש, שמת וקם לתחייה. באסלאם הוא נביא בלבד, לא אלוהי, לא נצלב, והשילוש נחשב לשיבוש/כפירה.
- התגלות: הקוראן מציג את עצמו כתיקון סופי של התנ"ך והברית החדשה, ש"עיוותו". זה לא "גרסה חלופית" של נצרות – זה דחייה מפורשת של עיקרי האמונה הנוצרית המרכזיים.
- מקורות והתפתחות: האסלאם קם במאה ה-7 בחצי האי ערב, לא כהמשך ישיר של ביזנטיון. הוא פיתח מערכת משפטית (שריעה), מדינית וחברתית שונה מאוד, עם יחס שונה לכופרים, לנשים, לחופש דת ולמדינה.
- היסטוריה: לצד תקופות של סובלנות יחסית היו גם כיבושים, מלחמות (צלבנים, עות'מאנים), ג'יזיה, והמרה בכפייה או לחץ. גם היום יש מדינות מוסלמיות שבהן נוצרים סובלים מאפליה או רדיפה, ולהפך – במערב יש דיונים על אינטגרציה, מקרי טרור אסלאמיסטי, ושאלות על התאמה לחוקה חילונית/דמוקרטית.
הקריאה של וינצק ל"התקרבות על דöner ובקלווה" ולהתעלמות מ"איסלאמיזציה" או מאופי פוליטי של זרמים מסוימים באסלאם היא נאיבית או אידיאולוגית. אוכל משותף לא פותר הבדלים תיאולוגיים עמוקים, ולא מבטל נתונים על טרור, עמדות סקרים במדינות מוסלמיות לגבי שריעה, או אתגרים של אינטגרציה באירופה. מצד שני, גם הכללה גורפת של כל המוסלמים כאויבים היא שגויה – יש מוסלמים מתונים, חילונים או רפורמיסטים שחיים בשלום עם נוצרים.דעתי: יחסים בריאים דורשים הכרה בכנות בהבדלים (לא "אנחנו אותו דבר"), כבוד הדדי, ודחייה של אלימות או כפייה משני הצדדים. ניסיון למחוק את ההבדלים בשם "אחווה" או פוליטיקלי-קורקט יוצר אשליה מסוכנת. שיתוף פעולה אפשרי בתחומים פרקטיים (כלכלה, ביטחון מפני קיצונים), אבל לא על חשבון האמת התיאולוגית או הביטחון הציבורי. ההיסטוריה מלמדת שהתעלמות מהמציאות לא מובילה לשלום ארוך-טווח.
בינתיים יש רצח חד סטרי המוסלמים רוצחים נוצרים (גם יהודים) מאות כנסיות באירופה הוצתו ע"י מוסלמים, נוצרים לא שורפים מסגדים.
