Posted in Blogroll, Uncategorized on יולי 2, 2013| Leave a Comment »
כי מה כבר נשאר לראות, כבר, הרי מזמן יודעים בערך שאין טעם, אז אחרי שיודעים שאין טעם, קשה לראות.
הרבה זמן מתעקשים ללכת מסביב, כאילו במצפן החדש גילו איזה מימד חדש, קוראים לו פוסט פוסט אוונגרד והוא בחור השחור הגולמי שמסביב לטבעת הניצנוצים החלוטים, זה בשלב הראשון, ואז יגיעו עוד כל מיני מינים של מעשים שאיש לא מבין, ולבסוף יוחלט פה אחד כמעט שזה שום דבר. בעצם החלטה די קשה, כי הרי זה לא בטוח לגמרי, אבל בנתיים זה מה שיש, אולי לא הרבה, אבל באמת לא רואים מה זה בדיוק. במילא.
Posted in Blogroll, Uncategorized on יולי 2, 2013| Leave a Comment »
Posted in Blogroll, Uncategorized on יוני 26, 2013| Leave a Comment »
בעצם רציתי לכתוב משהו אחר, אבל התוצאה היא שקט. אז הנה, שקט.
Posted in Blogroll, Uncategorized, אקטואליה on יוני 17, 2013| 1 Comment »
מלמדים אותנו מגיל צעיר לתת כבוד לזקנים, מידה של דרך ארץ, זה גם משתלם, כי אנחנו עלולים להידרדר גם אנו לזיקנה, לא לעולם נהיה צעירים.
והנה עומד לו זקן בן תשעים, נשיא, מארגן לעצמו חגיגות במחיר מיליונים (הטענה שאת המיליונים לא ממן הציבור גם את הטענה הזו יש לדחות בשאט נפש), באותה עת ממש בה זקנים אחרים שלא שפר גורלם מחטטים בפחי זבל – היום להיות זקן ללא פנסיה בישראל זה לא כבוד גדול, במילא לרוב הזקנים בישראל אין פנסיה ואשמתו של מנהיג בן 90 שהיה בכל הצמתים שהובילו למצב בו לרוב הזקנים בישראל אין חיי כבוד מינימלים מדברת בשם עצמה, והאיש הזה שלא היה כבוד כלשהו שהוא לא רדף אחריו בכל ימיו, איש שהביא עלינו אסון אחר אסון ובעיקר את אסון ההתנחלויות הממאירות והוא כן הוא שמעון פרס היה הסנגור של הקמת ההתנחלויות ומקים התנחלויות שהיום מונעות חתימת שלום ואולי גם רווחה לזקנים, ואם זה לא די הנה הנשיא ברוב ראוותנות מנהל כבר חודשים חגיגות על חשבון הציבור, ויש לו תורמים, ונשיאים וכל מיני אנשים דגולים שאף לא אחד מהם לא תורם לזקן בשוק שעומד בסרחון הנורא ומקושש לעצמו עגבניה רקובה, ולו אגורה אחת.
למענו קק"ל "גואלת האדמות" גייסה חצי מיליון דולר כדי שאיזה נשיא גם הוא רודף כבוד מאמריקה יבוא ויברך את פרס קבל עולם ותבל, למה אותה קק"ל התרשלה במתן אדמות לאנשים שהיו זקוקים לדיור, איזה אמירה בוטה זו שמבטאת בוז הכי בוטה שניתן לעלות על הדעת כלפי אזרחי המדינה.
אין דבר יותר מחליא מאיש ששמו על שם עוף שהוא מבטא את הבוז שיש באירגון הזה ששמו מדינת ישראל לאזרחיה באופן כזה מוחצן וגלוי, שלטון שלו לפרס יש יד ויותר מיד בהקמתו על מימסדיו השונים ועל הפגיעה שלו בחלשים מאז הוקם בשיטתיות ובכוונת מכוון, ורדיפתו של אותו שלטון אחר האנשים הפשוטים עד טיפת דמם האחרונה בבוז, באטימות ובמניעת פנסיות דיור ובריאות אלמנטרית, מוסדות המדינה באופן וולגרי פוגעים בכל חלש, במיוחד שמורה התייחסות אכזרית לנכים ולעניים שסובלים יום יום מנחת זרועה האכזרית של המדינה שמאפשרת חגיגת מושחתים לקשיש שלא ידע יום אחד בחייו הבוגרים ללא רדיפת כבוד ומנעמי שלטון.
אם לאנשים דגולים ראוי לעשות סיכום בערוב חייהם, על מעשיהם, תרומתם, הסיכום של פרס הוא רדיפת כבוד, ונסיון כוחני להיות כאן בשלטון עד הרגע האחרון – ויהי מה. יש אנשים שבורחים מסממני שררה וכבוד, ואותם לבסוף אוהבים ומעריצים, פרס הוא התגלמות האטימות, האיש שרק היסטוריון אמת, יעשה עימו צדק, ויוכיח עד לאיזו אטימות אפשר לאיש אחד, חסר עכבות להגיע.
הגיע העת כי יוסרו הכפפות בהקשר לחזירותו של איש קשיש בן 90.
Posted in Blogroll, Uncategorized on מאי 26, 2013| Leave a Comment »
אמא שלו דברה ישר לכל העיתונים – איך? הרי זה לא כזה ספונטני כמו שזה נראה, אם אמא שלך תרצה היא תוכל? האמת היא שמאחורי כל אמא של טייקון מסתתר יחצן עם פרצוף דומה לרני רהב לו דווקא הסגנון הזה של המאמא לושן מתאים כאילו כעוד נדבך של איכות שכיום קשה למצוא. בתוך המלחמה אימו נזעקה לעזור, הוא היה יכול לעבור את זה לבד, הוא לא ילד, כשקנה בזכות טריקים את כולם, הוא לא נזקק לה, עכשיו היא מפצירה בנו שנמשיך לתת בו אמון, אמא של טייקון, והתגלית הזו שלטייקון שלא סופר אותנו ממטר יש אמא שמאמינה שהוא מלאך, היא מסוג הדברים שיכולים למוטט קו הגנה מלומד, מדוקדק, קשה נורא לעמוד בסחיטה הרגשית הזו, יכול היה להיות גרוע יותר, אם הוא היה פונה לרנטגן ומבקש ממנו לקלל את כל מי שלא מוכן לקנות את הסחורה שלו, אבל הפעם בחרו בקו של האמא, הדאגנית, מאמא דנקנר.
Posted in Blogroll, Uncategorized on מאי 4, 2013| Leave a Comment »
כבר פעם שניה שגבר מכובד בארץ הצבי נוטל את איבר מינו ומציע לנערה צעירה שתטפל באיבר, ולא מדובר בבת זוגו במיטת חלציו, אלא כחיזור, מחווה מיוחדת של הגבר הארצישראלי.
בעמים נאורים נהוג לשיר סרנדות, לקנות פרח, להזמין בקבוק יין, ללכת למסעדה ועוד פעולות בהן הרומנטיקה קודמת לתאוות הבשרים.
כאן התחלנו רע, סירסנו ערבים ומשורר מקבוצת אליטה חיבר על זה שיר, והנשיא שלנו כך מסופר נופף לאחת מהפקידות בלשכתו לא בדגל הנשיאותי, עכשיו מגיש בכיר, מציע לעיתונאית את איברו, מחווה רומנטית מקומית טיפוסית.
Posted in Blogroll, Uncategorized on אפריל 29, 2013| Leave a Comment »
זה כבר שנים שאנחנו יודעים שמשהו לא דופק, אנחנו למדים לאט, לא במהירות, לשרוד בקושי, אבל מישהו חישב שמנהלים בכירים קיבלו בחברות ציבוריות בערך מאה מילארד שקלים בעשר השנים האחרונות, כמעט כפול מתקציב הבטחון השנתי, זה מלמד כמה דברים: שיש כוונת מכוון שנהיה שפופים, שנלך לאט, נלמד בתנועה לאט, כי זה מקנה לנו מבט דהוי, אנחנו לא יודעים ממש, והידע לא מכאיב לנו – זה בצד הנחמה השפופה הזו, כי כל מהפכת הידע מטרתה היא בעצם להלעיט אותנו בידע שלא יועיל לנו, עד שאנו מואילים ללמוד משהו הוא בטל בשישים או במאה מילארד.
Posted in Blogroll, Uncategorized on אפריל 21, 2013| Leave a Comment »
ולדימיר הוא איש רחב, גרמי ואלים, זה לא בגלל שהוא רוסי, הוא בכלל אוקראיני, הוא רוצה שכולם יסורו למרותו, אבל הוא רק שוטר, אלים. הבגדים בצבע שחור הולמים אותו, בבוקר כשהוא יוצא הוא מרגיש מאוהב בדמותו, ביציבות של רוחב שריריו, הוא הולך כמה פעמים בשבוע למכון כושר, שם מול הראי הוא מעכס את שריריו, נועץ מבטים מתרפקים בדמותו הגסה.
בבוקר כשהוא יוצא ונכנס לניידת לרגע הוא חושב שהוא הישועה לה העולם הלבנטיני מחכה כבר שנים, ממתינים פה לאיש החזק, שיעשה סדר בברדק, הוא יודע שהוא יודע לעשות סדר, אם רק היו מצייתים לו, רק היו צריכים לתת לו להשליט פה סדר, לתת מכות לרעים, להלך אימים, להראות לישראלים השחצנים מה זה סדר ומהי משמעת, הוא נזכר באביו, איך כשלא היה שיכור היה מרביץ לכולם, עד שיום אחד הוא ולדימיר עשה סדר בבית, אם רק היו נותנים לו לעשות סדר בברדק בחוץ, אבל לא נותנים לו. הוא רוצה עוד כוח, הוא גבר גבר מפטירים החבר'ה; גמד קירח ואחד כרסתני שהולך עם כובע חיל הים ומכנסיו מטונפות בכתמים.
Posted in Blogroll, Uncategorized on אפריל 19, 2013| Leave a Comment »
:)}חח:) נו איך הופכים צחוק מתגלגל לסימן?
Posted in Blogroll, Uncategorized on אפריל 16, 2013| Leave a Comment »
בעירי התחילו לרחוש שמועות שראשו של ראש העיר מצטמק, חדי עין ראו באותה עת ממש כי ישבנו מתעצם באופן מדאיג בד בבד, בהתחלה לא הבינו האזרחים המודאגים מה פשר התופעה. בכל זאת ראשו של ראש עיר מכובד זה לא עניין של מה בכך. שאילתות הופנו לרופאים ידועים, מומחים מחו"ל הוזעקו למועצת העיר, וראש העיר בשלו; ראשו מצטמק, אבל ביחס ישר הפלא ופלא עכוזו גדל – ככול שראשו מצטמק, גדל וגדל וגדל כמעיין המתגבר, נאלצו להזמין נגר מיומן, שיבנה כסא ראוי לראש העיר.
