זה כנראה החלק הדומיננטי בישות שהוקמה כאן. והיא מתנהלת כמחנה צבאי.
החלק הצבאי קובע הכל, בלעדיו אין מדינה.
אפילו עיתונאי בדרך כלל מתחיל במדים, בגלצ. שם הוא למד להיות "עיתונאי" – בשיטה השמאל ציונית או הבולשביסטית. גם שופטים מתחילים בצבא, ואפילו רופאים מתחילים שם, או יזם או מפתח הייטק, אין מצב דומה לזה בשום מדינה. חברות עסקיות קמות על סמך קשרים וקומבינות במדים.
הצבא הוא נוף המולדת האמיתי. זה לא רק ריח הליזול, זו מהות, הבהמיות האלימה, המידה הזו נתפרה בימיה הראשונים של המדינה שהתנהלה תחת שלטון צבאי או חצי צבאי מיומה הראשון. אמנם ביטלו את הממשל הצבאי של בן גוריון ומפא"י בשנת 66, אבל כנראה רק למראית עין. המדינה הוקמה בידי חסרי לב וחסרי עידון ממזרח אירופה, משם גם הגיעו אבותי.
בעשר אצבעות הם קברו חלום יפה.
התקשורת זורמת עם השחיתות.
בעניין זה התקשורת מתמקדת כדרכה בביבי, במשפחתו, בסיגרים, באשתו, בבנו, וכו. בתקשורת אין יושרה – כי מלבד ביבי לפי התקשורת אין שחיתות בישראל כמעט. ביבי אכן ראוי לבדיקה גינוי והעמדה לדין, אבל כבר רבין הביישן היה מושחת ורקוב, והוא זכה ליד קלה ונוחה, כי הוא משלנו, אמנם הוא אולץ לפרוש בקדנציה הראשונה ע"י היועץ המשפטי, אבל להבדיל מדרעי (לא משלנו) הוא לא ישב דקה בכלא ולא הוטל בו כתם. התקשורת מכילה את הנכלוליות והעיסקאות האפלות של ברק, ועוד עשרות גנרלים מקושרים כי הם משלנו, הם מחוץ לבדיקה ולראדר התקשורתי.
כל תחקיר הצוללות נולד מעצם העברת דמי התיווך לאיש שלא "משלנו" אבל התקשורת לא יכולה להודות בהעדפה הרקובה הזו כי מהווה שחיתות והפרת אמונים של התקשורת כלפי כל הציבור.
על מה עשה דרוקר תחקיר על אחד שלא "משלנו" שהתחיל לקבל שלמונים בעקבות עסקת הצוללות. הבעיה לפי דרוקר אינה עצם השחיתות אלא למי הכסף זורם, אם הוא זורם למישהו שלא בא טוב לתקשורת בעין, יש תחקיר, לרוב העיסקאות האפלות אין תהודה, כי הן בוצעו ע"י האנשים "משלנו". עליהם דרוקר וחבריו בתקשורת שומרים מידע ולא מפרסמים.
כל התקשורת או רובה פועלים לפי שיטת האתרוג שהגה והמציא אמנון אברמוביץ, ונוני מוזס , מה שקרוב לנו ולאינטרסים "שילנו" לא ייחקר וייגנז, מה שלא קרוב, היינו "לא משילנו" ייחקר, יעשה מאמץ להשפיע על בעלי תפקיד להעמיד לדין, כולנו עדים ללחץ המופעל על היועץ להעמיד לדין את ביבי.
אנחנו עדים לכך שגם אנשים פליליים ומפוקפקים לכאורה לפי דבריהם שלהם, הם חלק מהקול הגדול של התקשורת, ע"ע אלדד יניב, שגם משמש כ"עיתונאי" "חושף שחיתות", גם פוליטיקאי, וגם איש הון ושלטון, רקוב ומושחת, לפי עדותו שלו עצמו.
משל היה גנב מודיע שהוא ממנה עצמו ליועץ למשטרה, איך לעצור את הגניבות, והופך לחלק משלטון החוק. דרוקר חברו של אלדד כתב מאמר בו הוא מודה שהוא עשה "הנחות לפואד" איך מנמק זאת הדרוקר? כי פואד היה מצחיק, כזה, חבר של כולם כזה וכיוצא בכך, זו הפרת אמונים ברורה של דרוקר, אבל עוד לא נמצא משהו בתקשורת, שייעשה סדר בממלכה הזו.
ולכן אין לציבור ברובו אמון בתקשורת, ויש לומר שבצדק.
הכל מכשיר את עליית הגנרל הבא לשלטון ; הוא יצוייר כאיש ישר, אמין וכו, התקשורת תאמצו, כמו שאימצה את רבין וברק ושרון בעבר. תבנית הדמוקרטיה שלנו בנויה על שלטון צבאי. מימי בראשית.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
