On the left, Nicolaes Pickenoy’s “Portrait Of A Young Woman.” On the right, a recreation of the 1632 painting, with a toilet paper collar. Painting courtesy of J. Paul Getty Museum. Photo recreation by Bryan Beasley
In Frida Kahlo’s 1941 self-portrait “Yo y Mis Pericos,” four parrots are perched on the artist’s shoulders and lap. In Alana Archer’s recreation, cleaning products stand in for the parrots. Painting belongs to Harold H. Stream Collection in New Orleans. Photo by Archer
On the left is a Keith Haring cover art image for a 1992 benefit record. On the right is a recreation of the iconic Haring imagery by a family in Vancouver. Haring image belongs to The Keith Haring Estate. Photo by Marian De Gier
המצב החדש בו אנו חיים של בידוד, כשאנו נאלצים להיות ספונים בבית וחוסר היכולת ללכת למוזיאונים, כדי לראות תערוכה הוליד אמנות שמייצרת מחפצים בבית התייחסות ומחוות ליצירות אמנות מוכרות.
מצד הליכוד נמצאים בפגישה בבלפור: רה״מ נתניהו, השר יריב לוין, אטרקצי ועו״ד ראבילו. מצד כחול לבן נמצאים: בני גנץ, גבי אשכנזי ניסנקורן ואבי ליכט ואנשי אמונו של יו״ר כחול לבן. מגבים מרחוק דרך הזום שלום שלמה-ויורם טורבוביץ
נתחיל עם בירור המושג נפוטיזם, איך נולד, איפה, ומה אחריתו. נעשה שימוש בויקי האדיבה ולא רק.
נֶפּוֹטִיזְם (בלטינית: Nepotismus) הוא כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם על פני אנשים אחרים. לנפוטיזם במוסדות ציבוריים נודעת בדרך כלל משמעות שלילית.
מקור המילה בלטינית של ימי הביניים בקרב הנצרות-הקתולית, שם שימש המונח קרדינל-אחיין (cardinalis nepos) לציון קרדינל שקודם למשרתו על ידי אפיפיור שהוא דודו או, בהכללה, קרוב משפחתו. פעמים רבות היו אחייני האפיפיור בניו הבלתי-חוקיים ומינוים וקידומם היה בפועל דרך להפוך את האפיפיורות למוּרשת.
ההתייחסות השוללת לנפוטיזם התפתחה באופן דומה גם במוסדות חילוניים. הנוהג למנות קרובי משפחה וידידים למשרות הבכירות ביותר היה נפוץ מאוד במשטרים מלוכניים בעבר, שכן מינויים כאלו היו במובנים רבים אחת המטרות העיקריות של משטרים מסוג זה (לדוגמה, העברת כתר המלוכה מאב לבן). נהגים כאלו נפוצים במשטרים אוטוריטריים ודיקטטוריים, שרבים מהם הופכים עם הזמן למשטרים תורשתיים. הדוגמה המוכרת ביותר היא זו של נפולאון בונפרטה, שהפך מקונסול ממונה לקיסר, ומינה את בני משפחתו למלכים בארצות השונות. לנפולאון מיוחסת האמירה: "אך, לו רק הייתי האחיין שלי…".
שקיעת הנפוטיזם והיעלמותו מהחצר האפיפיורית הואצה באופן ניכר רק אחרי שמדינת האפיפיור איבדה (1870) את השטחים בהם שלטה.
בניגוד לרושם הנוצר מראיון שנערך עם אהרון ברק ע"י ברוך קרא – לא ידענו או לא ייחסנו לכך חשיבות.. איך שופט עליון נשיא בג"ץ יכול לטעון טענה מוזרה כזו לא זאת בלבד שהיא מוזרה היא שיקרית, היה ויש חוק כן בישראל השולל ולא מתיר נפוטיזם:
במגזר הציבורי בישראל נאסר הנפוטיזם בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, בפקודת העיריות, בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח – 2007, בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז – 1977,[1] ולעיתים אף מכוח נהלים פנימיים.[2] למרות כל זאת, דו"ח מבקר המדינה מצביע מזה שנים על העדפת קרובים בישראל.[3][4][5][6]
אם לא די בכך, אפילו יש פסק דין בבית דין לעבודה בו כהנה אשתו של הנשיא ברק (שמונתה בדרך הנפוטיסטית המתאימה לחצר ביזנטית או חצר אפיפיור), המתייחס לנפוטיזם אמנם לאחר שכבר פרשה, אבל לא להאמין שנשיא בג"ץ אוחז בטיעון כל כך מעיק, בלתי סביר ומושחת.
למעשה המינוי של הגברת אלישבע מעבר להיות רקוב ומושחת הניב מיליונים למשפחת אהרון ברק – זו המטרה של הנוהג הלא-חוקי הנפוטיזם להנהיג שושלת שתזכה לתנאים מפליגים ומושחתים, בשכר שופטת, בפנסיה ועוד. בשעה שבישראל אנשים לא גומרים את החודש, מרוויחים שכר מינימום, או פחות, מיליונים זרמו למשפחת ברק.
אהרון ואלישבע ברק / צלם : תמר מצפי ואולי אנו צריכים להיות אסירי תודה לאיש המושחת אהרון ברק שנמנע מלמנות את סוסו לשופט כמו קליגולה, אולי זו ההוכחה שבאיש נאור עסקינן. כל אזרח ישראלי גם העניים, הנכים, ואלה שאין להם, מממנו את תנאי המחיה הרקובים של האיש הזה. כל אחד שהיה מעז לעשות כך, היה נשפט, ומושלך לכלא, ונדרש להחזיר את המיליונים שגזל, מעניים ומנכים במשך עשרות שנים. מאז מעשה השחיתות של ברק הפכו לדוגמה ומשל, כמעט אין שופט במיוחד עליון שאינו חוטא בנפוטיזם, שלטון החוק הפך למשל ושנינה, האמון הציבורי, נשחק, עד כמעט היעלמותו המלאה, חייבים לציין שהיה בג"ץ לפני ברק, פחות יהיר ורברבני והרבה פחות מושחת ורקוב, שנהנה מאמון ציבורי בהתאם. באשמת ברק אין אמון ציבורי בבתי משפט, כך הושחת בית המשפט ע"י המשפחה, והדמוקרטיה נלקחה בגסות רוח כבת ערובה.
שיחה מרתקת עם רופא שמסביר שאין הוכחה ודאית נסיבתית או מדעית, לכך שכל המתים שמיוחסים לנגיף אכן מתו בגללו, בין היתר יש לפי הרופא אינטרס לבית חולים להכריז על מת כמת בגלל הנגיף מהסיבה שבארה"ב כל מאושפז בגין קורונה מקבל הבית חולים תקציב פי-3 מהממשל הפדרלי. ייתכן שזה נכון בעוד מקומות.
בעקבות התיעוד הזה מכביש 25 ו 40, הנחה מפקד מחוז דרום, ניצב יורם סופר, לתפוס מיד את העבריינים מהפזורה הבדואית שתועדו בועטים בניידת המשטרה>> pic.twitter.com/g9aJ6rQPsJ
זוכרים אתמול את הנוסע שחזר ארצה מארה"ב מניוארק והתרברר בפני @JoshBreiner שאף אחד לא בדק אותו? כן, זה אותו אחד שסיפר על המחדל המטורף בנתב"ג שלא לקחו ממנו טפסים ואפילו לא מדדו לו חום? אז קבלו! כנראה שהשקרים תמיד אבל תמיד יצופו למעלה. pic.twitter.com/wphyK9AJ8R
— איתי בלומנטל 🇮🇱 Itay Blumental (@ItayBlumental) April 12, 2020
עיתונאי פרסם פתע משום מקום עדות שלא מבצעים בדיקות של השבים מחו"ל. הכל שקר, שקר של השמאל מתברר.
