על הכותל צל
והוא אינו צל מפחיד.
ותחושת הכאב בבטן,
היא לא כאב.
ואין סבל.
פה הכול גלוי,
באם מחר אשמע מנגינה,
חדשה ויפה,
אשכח הכל.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 12, 2009| Leave a Comment »
על הכותל צל
והוא אינו צל מפחיד.
ותחושת הכאב בבטן,
היא לא כאב.
ואין סבל.
פה הכול גלוי,
באם מחר אשמע מנגינה,
חדשה ויפה,
אשכח הכל.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 9, 2009| Leave a Comment »
עבודה לא מוכרת מסתבר שאלכסנדר קלדר הידוע והמוכר כמעצב של מוביילים התחיל כמעצב של משחקי ילדים או מהנדס של משחקי ילדים עבודה לא אבסטרקטית מאד מעניינת.
Alexander Calder, Little Clown, the Trumpeteer, and Bearded Lady from Calder’s Circus, 1926-31. Wire, cloth, paint, yarn, thread, rhinestone buttons, electrical tape, rubber tubing, and metal horn, 12 x 3 1/2 x 3 inches; wire, cork, leather, paint, cardboard, and cloth, 11 1/8 x 6 1/2 x 3 1/4 inches. Whitney Museum of American Art, New York. Photo © Whitney Museum of American Art. Alexander Calder © 2008 Calder Foundation, New York / Artists Rights Society (ARS), New York.
Posted in Blogroll, ויזואל, tagged אקטואליה, ויזואל on פברואר 7, 2009| 1 Comment »
אמן גרמני נולד ב- 1891 אמן שהשתייך לקבוצה שנקראה BERLIN DADA GROUP ' אמן אנטי-מלחמתי , אנטי פאשיסטי , אמן ששינה את שמו כמחאה , הצהיר על בעיות נפשיות כדי לחמוק משירות בצבא.
כמובן אמן שהפך למטרה של השלטון הנאצי של הרייך ה-3 , הפך לדוגמה והיתה לו השפעה רבה על הדורות הבאים בנושא של עיצוב כרזות .
שמו האמיתי המקורי Helmut Herzfeld .
הטכניקה שבה עשה שימוש היא הפוטו מונטג' – וזאת ללא שימוש בפוטושופ כפי שנהוג כיום, אלא בשיטות דאזשהיו ע"י מלאכה ממששל איור,חיתוך וציור ישיר , שימש כמאייר רשמי של עיתונים חשובים , בהם פורסו עבודותיו כפלקטים וכמודעות ואילוסטרציות .
תהיה שלי בלי קשר- מדוע היום אין בישראל מי שמוחה בצורה הזו בעיתונות הישראלית נגד ליברמן, מדוע התקשורת מאמצת את ליברמן, מדוע ליברמן הפך לבון טון של הבחירות?
האתר שמנציח את חייו ואמנותו –
http://www.towson.edu/heartfield/2.html
וכמה עבודות –
Posted in ויזואל, tagged ART VIDEO, ויזואל on פברואר 5, 2009| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 3, 2009| Leave a Comment »
פסל ראש , מזכיר את ג'קומטי , עשוי מאפר של קטורת שנאספה ממקדשים בודהיסטים.
ALTERED STATES: Art of Zhang Huan
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 3, 2009| Leave a Comment »
אולי זה לא רק במערכת הפוליטית אבל נדמה לי וזה גם לאחר התלבטות שעצם הטישטוש בין ימין לשמאל יש בו מסימני הדירדור של כל המערכת, השטחת כל מה שקשור במערכת הפוליטית עד לשימוש המבחיל ביצרים אפלים , בפחדים ובקמעות , הרי זה החל לא היום זה תהליך ממושך .
חלק כבר היה בהתחלה כאשר השקרים היוו חלק מהמימסד הציוני , אותנו לא חשפו להרבה גוונים בעולם היהודי למשל את החלק הסוציאליסטי שהיה קיים באירופה ואין לו זכר בישראל בציונות הבונדס , הקומוניסטים ששללו את הציונות.
השמאל הישראל אפילו מפ"ם נשלל ע"י מימסד מפא"י , בלי חירות ומק"י היתה הגישה ולדעתי בסוף התהליך הזה של ההדרה , של אי-יכולת לקבל את השונה והאחר , הגענו לשיאים דהיום,חלקם פאשיסטים .
את בן גוריון צריך להוקיע לא להלל אותו , הוא יצר מציאות של חזירות של בוז ואלימות של התעלמות וגזענות, והיא חילחלה כמו רעל לאבני היסוד, היא הפכה את הישראליות למשהו רדוד למין שבט יתום מעבר ויתום בעיקר מהמלחמה התרבותית הגדולה שרחשה באירופה אז .
החיבור האישי שלי הוא דרך אחים של אבי שהיו קומוניסטים , ושללו את הציונות , אבי לא דיבר עליהם , הדבר היחידי שזכור לי הוא יום מותם והנסיונות של אבי להילחם בבכי , פעם ראשונה שראיתי אותו בסערת רגשות כזו , הם מתו בהפרש של שבוע , אחד אחר השני , הם היו רחוקים כמעט מעבר להרי החושך , אי-שם בארץ פראית , הם ברחו לשם מאירופה , מנסים לברוח מעברה העצוב ללא הצלחה .
אבל מדבר אחד לא הצליחו לברוח מהגורל היהודי, את בניהם שלחו לבתי ספר יהודיים כי כנראה זה היה חינוך טוב יותר , אחד הבנים התחתן עם אינאדנית , היא התגיירה , והפכה ליהודיה שמרנית נוקשה ודאגנית, למשל היא אמרה לאחי שביקר שם לפני שנים שהיא חרדה לבניה ש"יוצאים עם שיקסות" , אירוניה , היא האינדאנית חרדה משיקסות. בתמונות היא נראית אינדאנית למופת גוון עורה כהה ואנריקו בעלה הבן-דוד שלי הוא בלונדיני עם עיניים כחולות , אני מודה שאותי זה מלהיב ומושך מאד , ךמזלי אנריקו הגיע כמה פעמים לארץ והכרתי אותו, הוא גם לא מדבר על אביו הרבה.
ולנו בני הארץ כל העולם הזה לא היה קיים , כל האנשים האלה נעלמו המערכת מחקה אותם , אנחנו גדלנו לתוך מערכת שחלק ממנה נגדע לא רק הסבתות והסבים שלא היו בגלל השואה, אלא גם הלו שהיו מי שמחקו בשביל שלא יקולקל הנוער- שלא תוסת דעתו לעבר מחשבה אונברסלית חובקת עולם שבה טמון היה פחד ציוני , והנוער גדל והוא כבר לא נוער, אבל הזמן מגלה את השרידים ואת השאלות הגדולות זכר למאבקים הרי גורל .
אין לדעת מה היה עולה אם לא היו מסתירים מאיתנו את הדברים , אם היו מאפשרים לנו לחיות בטיבעיות עם זכר כל החלקים שפעם הרכיבו את העולם היהודי באירופה , את המחיקה הזו יש לזכור לאור הרדידות , לאור התגלית או במרכאות כי בעצם אף פעם לא היה פה מאבק אמיתי בין ימין ושמאל, כי המאבק האמיתי היה לפני, עד שהוא הוכרע ע"י דיקטטור אכזרי , ציני , צווחן , איש שגידל בערות כחלק מהשיטה של מפא"י , אחד האנשים הרדודים ביותר שהשתלט בוולגריות לא רק על העם האומלל הזה אלא גם על הזכרון הקולקטיבי.
עד-כמה הוא היה מחליא גילתי בהדרגה , בזמנו קראתי כי בן גוריון שהיה שובינסט מהמעלה העליונה ולא סבל כל מחלוקת , אחרי מלחמת העצמאות הוא דאג למחוק אף אנדרטאות של הרויזיוניסטים, היו אנשים שדאגו להסיר אנדרטאות של חללי המחתרות שלא הלכו בתלם-אפילו את אותן אבנים קטנות שציינו שהיו לוחמים שמתו הוא דאג לנפץ .
העלילה הגדולה מכולם היא ליחס לאיש הזה הפאשיסט הראשון , הפאשיסט העברי הראשון למרות שהיה גלותי עד לזרא , העלילה הציונית שהוא הומניסט או איש שמאל שהיתה בו ולו כזית נשמה וסבלנות ליריביו- או פתיחות לשונה ולאחר , אחרי כל כך הרבה שנים מסתבר שבמערכת שקמה, היו אנשים שכל תפקידם היה למחוק חלקים מהתרבות היהודית , ואיני בטוח שזה היה רק שם , ושלא נמחקו עוד ועוד גלויות ותרבויות.
ומה שאותה מערכת עשתה למיזרחים אנחנו יודעים גם רק במשורה (ולערבים בפרק נפרד), מעט אנחנו יודעים ולו בזכות ההתקוממות של אחינו המיזרחיים שקמו על האיש ומימסדו הדכאני שניסה לחרב את הזיכרון שרדה בהם בקולו הצווחני , אבל הם התקוממו נגדו , לפחות לא קיבלו את דרכו , המרד שלהם לא צריך להישאר בודד , צריך לחזור ולהחזיר את כל הפלגים לתודעה, לקיים מפעל של זיכרון שאינו פאשיסטי מהסוג הוולגרי אותו הנחיל בן גוריון, הפאשיסט הגדול שהעמידה הציונות.
הוא התאמץ למחוק את העבר ונולדו דורות ריקניים לא אנשים רעים , אבל תלושים ונבערים , הישראליות מלבד הבוטות, והוולגריות הצעקנית היא חסרת סובלנות לכל מי שנראה אחר , שכאמור השנאה היא הדבר הבולט העיקרי בה, כל זה נובע מהשקר הבנגרויוני , מהפיכת האיש הוולגרי הזה לאבי האומה , במין שקר מוסכם וכפוי .
במידה לא מעטה זה מזכיר את הפעולה שנעשתה בברה"מ (עולם ישן נחריבה) ולהבדיל הסובלנות ואי-המחיקה באירופה הדמוקרטית המערבית , במיזרח השלטון הקומניסטי החריב את העולם הישן ורוסיה הפכה לעם ללא עומק תרבותי, ההבדל ניכר בעולים שבאו לארץ , הדור של אבי לעומת העולים דהיום שהם לא יותר מאוסף אנשים ללא תרבות.
באירופה המערבית לא נמחקו מהזיכרון ומתהתודעה כך נראה בכוונת מכוון , והתוצאה היא ששם נשמרה לפחות בחלקה הרמה והעומק התרבותי נוכח .
החברה הציונית החילונית ויתרה על מכמני התרבות כי הם היו מסוכנים , היא התנערה מכל העבר האפל , המנוון כביכול, ובסוף אנחנו עדים לדורות שכל מה שמחזיק אותם פה זו אינרציה מסויימת והרבה שנאה בוערת ופנימית לשונה, נדמה כאילו הדבר היחידי שהונחל פה באופן מושלם זו שנאה יוקדת לכל מי שלא דומה לעדר הגדול והקדוש הציוני.
אולי הציונות הזו שמוחקת את עבר העם שלה היא הבסיס לטימטום השולט בנו כעת .
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on פברואר 2, 2009| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 31, 2009| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 27, 2009| Leave a Comment »
שיתוף הפעולה הגרוטסקי של ניצולי שואה ועלה ירוק.
עוד לא נולד לי בראש הסבר או משהו שיסביר את המבוכה הגרוטסקית מהסוג הזה , כנראה שעצם החיבור הזה מספר איזשהו סיפור עצוב על השואה, כנראה ואני לא בטוח שאני מודרניסט עדיפה היתה השתיקה , של אימי ז"ל ושל חברותיה היפות שמעולם לא דיברו איתנו הבנים והבנות על השואה.
אולי השתיקה של קופפרמן הצייר עדיפה על המניפולטורים הפוסטמודרניסטים, זה לא שאפשר לשמור את השואה בצמר גפן וגם וולגריות אינה רק של הרוצחים ושל מעשי הרצח , לפעמים החיטוט הזה ואו החיבור הזה נראה כמו מעשה חסר בושה, אבל הרי אי-אפשר לקדש הכל וגם הסיפור ה"מכובד" והמכובס מלבד כבוד גדול ודרישה לשתוק לא מציע שום דבר , בזמנו היו באינטרנט כל מיני ניסויים בשימוש האסור בסיפורי שואה, הסטאלגים של שנות החמישים , גם אם זה לא מובן , אז אנחנו העם הקורבנות בהרבה מיקרים היינו ועדיין אנחנו הגזענים מכולם , אולי אחרים יודעים טוב יותר להסתיר את זה .
אבל למה ניצול שואה מציע לעם ישראל לעשן חשיש ?
אם כשהייתי צעיר היה מציע לי ניצול שואה לעשן חשיש כניצול שואה הייתי שואל למה להפוך את השואה למשהו מהסוג הזה , כמה סחי יש במין האנושי .
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ינואר 27, 2009| 5 Comments »
ציור "ישראלי" משהו ברישול בשומנים נראה לי ישראלי
ציירת דקדקנית מאד מציירת עירום גברי, וצינורות וקקטוס וצמחיה בפרטנות כזו דקדקנית מבטיחה.
יש תום כזה ישיר בציורים ברם מה שמעניין זו הפרטניות הצבעים העדינים של העור וההשתקפות של הורידים מתחת לעור והשערות שנספרו אחת אחת היפר ריאליזם תמים מזכיר קצת את לוסיאן פרויד המוקדם אבל הרבה יותר מדוקדק, ההליכה המדוקדקת והרצינית מין ניסיון לצייר בלי הגזמה אבל לא להחסיר שום שערה , להעביר את המראה , למסור אותו לא לדווח עליו . להיות כאן ולא לפספס שום דבר בלי הכללות המיקרו של המיקרו , כאילו בעין יש לה מיקרוסקופ ולא זוג עיניים ולמרות זה נוצרת שלמות.
התוצאה לא תמונתית – כלומר לא כזו שמנסה לתת רושם של צילום זה לא ריאליזם של כתמים של עבודה של צייר מקצועי נשמרת החויה הראשונית למרות שאין ספק שמדובר בציירת עם יכולת מרשימה .
יש משהו פלמי בציור הזה אבל לפי הביוגרפיה היא ילידת 1970 מניו יורק.