Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ספטמבר 15, 2008| Leave a Comment »
בלוג סיני כמדומני, איני מבין את השפה, ואני כמובן לא קורא כלום, אבל בבלוג הזה יש רישומים של כותבת הבלוג נדמה לי שמדובר באישה, איזה רישומים מקסימים , שווה לצפיה.
http://amego124.spaces.live.com/default.aspx
ועוד הרבה הרבה צילומים ורישומים בעיקר הרישומים האלה הנפלאים.
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, מוסיקה on ספטמבר 15, 2008| 1 Comment »
הפיקוח הריאלסטי מלשון ריאלטי עולה מדרגה ומגיע לבתי ספר, הילדים יפוקחו כאשר הודעות וכל המידע הקשור בילדים , ציונים, והתנהגות יהיה נגיש להורים באמצעות מחשב, החופש של הילדים הופך למשהו דימיוני, דיימנו אותכם כילדים מפוקחים עד אימה , מילא שאדם מבוגר בוחר להקריב את פקחונו ואת שכלו לתוכנית מטומטמת ובהמית כמו האח הגדול, אבל ילדים?
מוכנסים בלי רצונם לתוכנית ריאלטי שטווה בית ספר ביחד עם ההורים ה"מודאגים" או פשוט כאלה שרוצים לצאת ידי חובה , מעניין , דכאני ומדאיג , מה הבעיה?
ילדים צריכים לגדול כבני אדם ריבוניים, כל הורה אפילו הכי מודאג חייב לקבל שלילדו יש חיים משלו, וחופש ואינטימיות משלו, כך הוא אמור לפתח אישיות, אולי בעידן אחר , אולי האישיות העכשווית מתפתחת בצל ריאליטי, בפיקוח מחשבים, כאשר עין פקוחה עוקבת אחרי הילד, המסכן, נו לפחות בעתיד הילד יוכל לטעון שאימו או אביו לא התעניינו בתוכנית הריאליטי של בנם, זה גם משהו, ומיהו הילד ללא הבעיות שיש רק שבחים לומר עליו? בטח טיפוס דוחה למדי.
מורגש הפער בין העכשווי לביני, לא פעם ראשונה שאני מרגיש לא מחובר , לא נורא , ואולי יעשו בתי ספר בסקנד לייף וזהו?
מהעיתונות-
הברזת מבי"ס? אימא תקרא על זה באינטרנט
מתממש הסיוט הגדול של תלמידי תיכון קלעי בגבעתיים: ההורים יקבלו סיסמת גישה לאתר בית הספר, בו יצוינו העדרויות משיעורים, ציונים ובעיות התנהגות. אחד התלמידים: "לא אתן לאמא שלי את הסיסמה"
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3596759,00.html
אחת הבעיות שלי כילד היו המורים, חלקם היו איום מתמיד בשבילי, לא רק בשבילי, חלק היו סדיסטים , היה לי מורה שהיה תוקע ציפרניים בגוף הילדים ממש דקירות כאלו, אני זוכר כי הייתי בועדה האורקולית בבית ספר, כלומר הייתי מקרין סרטים בכל הכיתות יחד איתו, הוא היה האחראי ואני הייתי התלמיד האחראי יחד עם עוד תלמידים, מבחנתי זה היה כיף, כי אהבתי סרטים, וראיתי המון סרטים קלאסיים, כמובן ש"מתאימים" לילדים, הצד הפחות כיפי היה שכל פעם שלא עשיתי כדברו , הוא היה תוקע בי את ציפורניו , וקורא בקול "ילד רע" "ילד רע" וההרגשה הרעה זכורה לי היטב , אפילו פחד מסויים.
הנה תגובה של המנהלת מבית הספר, היא נשמעת לי כהשתלשלות ואו התפתחות של המורה שתוקע מבטים מזרי אימה בילדים, שחושב שפיקוח זה חינוך שילד צריך להיות "און ליין" ו"מקוון" תמיד.
דבריה של המנהלת מין דמות כנראה שלא מצליחים לשרש מהחינוך הישראלי הציוני –
We Dont Need No Education
Posted in ויזואל, tagged ART VIDEO, ויזואל on ספטמבר 14, 2008| Leave a Comment »
Vessel Floating in the Meandering River
Plant Contest
אמנית שעוסקת בוידאו' אילוסטרציה ו.. צילום ובהצבה ומיצגים, אחת מהאמניות הבולטות ביותר בדור האמנים של סין מהדור הצעיר הציגה בביאנלה בונציה , יוצרת "מציאות" וירטואלית גם מקוונת , היא אחת האמניות היותר עכשוויות בלי מרכאות , היא יכולה ליצג את האנשים בערים כאשר נראה לפחות מעבר למסך המרחק והפילטר התרבותי המובנה כי איננו רחוקים כל כך , רבים בעצם מהדור הצעיר בגילה בישראל, יכולים להביט בעבודות הוידאו ובצילומים ולהבין שבעצם התרבות הזו היא "שלנו" המרחק אינו כה גדול הפנטזיה המקוונת היא חלק מתרבות נוצרת גם בישראל, בסקנד לייף יש תושבים מישראל .
היא מערבת פנטזיה מקוונת ודולה מהמציאות של סין בערים ומערבבת לתוך מה שנראה סיפור ויזואלי מרהיב ומעניין מסע מרתק לתוך מציאות שאינה רק קיימת היא מתהווה בעצם כל הזמן.
בפרוייקט הוירטואלי הגדול ביותר שניסה ליצר קהילה וירטואלית הסקנד לייף, היא יצרה קהילה של אמנות, אם מדברים על אמנות רשת היא מיצגת אותה במלוא חדשנותה והמשמעות שלה , כי אפשר להירשם לקהילה האמנותית בתוך הסקנד לייף וליצור או לחוות אמנות עכשיו מקוונת און ליין.
עבודתה בסייקד לייף זכתה לחיבור בין המציאותי לוירטואלי כאשר גלריה מציגה את החיבור הזה באתר רשמי- גלריה מציאותית למדי , ונוצרת פעילות משולבת בכמה רבדים של אמנות על אמנות כאשר המציאותי מיצג את הוירטואלי ונוצרת אינטראקציה בין אנשי אמנות "אמיתיים" ויצוגי אמנות בתוך קהילה וירטואלית, ומוצעת להם במה ואו מקום מפגש , על סקנד לייף שמענו הרבה דברים שאינם דווקא קשורים באמנות דובר על סקס מקוון על קהילה שמנסה ליצור "חיים וירטואלים", הסקנד לייף נחשב כ.. מקום הכי וירטואלי (!)ברשת במובן המקוון וב ..טישטוש וחוסר הגבול בין וירטואלי למציאותי כאשר הכל מתערבב ונמסר אף על התמכוריות רבות בעבר שגלשו לבעיות אמת בחיים ה"מציאותיים" (מהי מציאות בעצם?), מזכיר במידה את הסרט תומא מאוהב אבל פה מדובר לא בדבר חד פעמי, אשר בעצם יחס לגיבור מחלה- בסרט תומא מאוהב הגיבור הוא אגרפוב, זו נראת במבט לאחור פרשנות די מצומצמת ושטחית הרי לא ייתכן כי כל תושבי הסקנד לייף סובלים מפתלוגיה שבעצם ניסתה להכניס את הנישה הוירטואלית למקום די ביזארי ומשני , המציאות אינה מחלה וכנראה שהמציאות הולכת ונדמת למה שנראה בעבר כסוג של פנטזיה של אנשים מוזרים, מדובר כיום בעולם (עולמנו המוזר והאכזר) כשחלק מאבני היסוד שלו הוא המחשב וגם הרשת והאינטרנט- כמעט אין בניין היום שלא עובר בתוכנת מחשב, אין אוטו ומוצר כל מוצר שאינו עובר דרך מחשב, אין רופא שלא משץמש במחשב אפילו הדברים הכי בנאלים ממוחשבים ורובם אף מקוונים, יותר ויותר פעילות שהיתה בעבר מיוצגת רק ב"מציאות" חייבת היום להתקיים ברשת- בלי קיום מקוון אין לשום פרוייקט בלי קשר לאמנות קיום מציאותי , הממשי הוא המקוון, המקוון הוא הקונקרטי , שאם לא תהיה מיוצגת ברשת ספק אם יש לה קיום בכלל.
המטריקס לא רק שנכנס לתוך בדי הציור הציור היום חייב לפעול דרך הרשת, ציור ללא יצוג ברשת הוא ציור אנכרוניסטי, הרשת מציירת את המחר.
אתר הגלריה ה"מציאותית" : http://www.serpentinegallery.org/2008/05/cao_fei_rmb_city.html
ראי של דמות וירטואלית בשם טרייסי הסינית מתוך הפרוייקט בתוךה- סקנד לייף
מתוך הגלריה טקסט מקורי –
Beijing-based artist Cao Fei (born 1978) is fusing fantasy with the contemporary Chinese city in her construction of RMB City, an experimental art community in the internet-based virtual world of Second Life.
Second Life was conceived as a platform for participants to create a parallel reality in which to live out their dreams, and 14 million people worldwide have registered since it launched in 2003. Each user is represented by an avatar, a digital figure that they can customise and control. As well as visiting existing environments and communicating with other inhabitants, participants can purchase land, design buildings, develop businesses and trade in a marketplace of their choice.
Cao Fei, through the avatar she created called China Tracy, spent a year exploring the possibilities of Second Life and produced the i.Mirror trilogy, 2007, a series of films that document her adventures, which were presented in the Chinese Pavilion at the 52nd Venice Biennale, 2007.
האתר של האמנית –
http://www.caofei.com/works/photography/
אתר וולקר רכש עבודות שלה ומציג אותן קבוע בראי , השתקפות, של העבודה והפרוייקט COSPlayers והקישור לאתר http://blogs.walkerart.org/offcenter/2007/07/16/cao-feis-imirror/
סרט וידאו ראשון מהאתר
מתוך הגלריה בה היא מציגה בארה"ב עבודה נוספת
AO FEI (aka China Tracy)
אתר הגלריה –
http://www.lombard-freid.com/home.htm
מתוך המיצב בביאנלה של ונציה
sions variable
dimensions variable
Posted in ויזואל, tagged ART VIDEO, ויזואל on ספטמבר 14, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, קולנוע on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ART VIDEO, ויזואל, ציטוטולוגיה, קולנוע on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, קולנוע on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל, מוסיקה, קולנוע on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
Posted in ויזואל, tagged ויזואל on ספטמבר 13, 2008| Leave a Comment »
צייר של נושא, פיגורטיבי, התמחה בציורי שמן, מסתבר שיש כזו התמחות באוניברסיטה בה למד, יש מחלקה ללימוד צבעי שמן, אולי זה עוד משהו שמרמז על ההשכלה או על הפרשנות של השפה הפלסטית המערבית ואיך היא מתממשת בסין.
הצייר יליד 1964 עוסק בנושא שחוזר אצלו בעיקר , ציור של ילדים, ילדים משונים, בנות ובנים, בפוזות שונות היחוד זו הגישה שלו להנחת הצבע הצבע אצלו לא "שלם" יש חורים במריחות, החורים בכוונה, אולי כי הנחת הצבע אינה במריחה, אולי הוא מועך את המכחול לבד וזו ההנחה של הצבע שיוצרת האפקט הזה, פני השטח חבולים, אינם חלקים לעומת זאת הרקע כן חלק לא תמיד.
ההרגשה היא של עמימות של מציאות שמעבר לממשי, משהו שהוא מנסה להנכיח שכולו מתוך עולם הילדים אשר דרכו יש אמירה בכלל על העולם.
Memories No.3，Oil on
Acrobatic Girl
Dancing Queen I
Delighted Children
Dancing Queen II
האנשים הקטנים נראים גדולים, הם נראים מרוכזים בעצמם כמו מבוגרים, הם מסיביים, לא קלילים, הדמויות נראות כבדות כאילו משקל כבד על כתפיהן , מה זה המשקל למה הוא מתכוון, למה הם לא ילדותיים ולמה הילדים נראים כל כך מבוגרים?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
