הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

מה יותר "אחר"  מסיני בקונטקסט הישראלי, כאשר רוצים בשפה בסלנג לומר על משהו שאינו מובן, אבל לא סתם אינו מובן – אלא אינו מובן וגם לא יכול ולא צריך להיות מובן, אומרים "אל תדבר בסינית". סיני הוא קוד תרבותי רחוק, נעלם, מרוחק, כזה שלעולם לא יכול להיות נגיש לישראלי צבר בן המקום : "אל תדבר איתי סינית" ככה אנחנו אומרים, זה ביטוי למשהו שהוא תכלית האחר והשונה.

כשבגין עלה לשלטון במין מחווה מוזרה – מוזרה כי לא מצפים למחווה הומניסטית ממי שהוגדר פאשיסט ע"י המפאיניקים (להבדיל מהשנאה שטבועה במחנה האחר המפאניקי שהיא הבסיס האמיתי לישראליות שנאה גזענית פשוטה וזה עוד פרדוקס ישראלי) הוא החליט להציל את הפליטים הויטנאמים ולא רק להציל אותם, הוא העניק להם אזרחות ותנאים כעולים חדשים .

עכשיו הם כבר ישראלים לכל דבר, אבל הם נראים סיניים, אני מכיר כמה כאלה, אחד שנראה כמו סיני מבוגר, עם מבט אירוני בעיניים, ויש לו עברית צברית משובחת .

הכרתי גם במסעדה  סינית, נו טוב, איזו משפחה סינית שתפעלה את המסעדה, כשהסתכלתי על המשפחה הזו וראיתי את האם מלמדת עברית את הבת, עוזרת לה לעשות שיעורי בית, בתנ"ך, הבנתי מה זה להיות פליט, איזו תכונה יהודית שמצאתי בסינים, ההסתגלות, כמעט בכל עיר במערב קמה שכונה סינית, צ'יינה טאון, אוכל סיני נחגג במסעדות סיניות שהפכו למותג בינלאומי, גם את ארה"ב עזרו לבנות פועלים סיניים, המסכת ארוכה ולא ניתן לה מלוא תשומת הלב שהיא ראויה לה.

הסינים תמיד היו בינינו, אנחנו לא תמיד מתחשבים ואו "סופרים" אותם.

בעצם יש חיילים סינים וויטנאמים בצה"ל, יש אפילו משוררת עבריה ויטנאמית שהוציאה כבר ספר שירים בעברית היא נולדה פה. ואני מתבלבל בין סינים לויטנאמים, כאילו גם אלה וגם אלה הם האחר, זה גורם לי לתהות למה אני מכניס אותם לקבוצה אחת, כאילו שאיני יכול להינתק מהמראה השונה, וזו אחת מהבעיות הניצבות מול כל אדם, לא רק ישראליות עומדת לרועץ ואדם קרוב אצל עצמו, עצם האחרות והשוני, היכולת להכיל את האחר , למצוא בו את עצמך.

Read Full Post »

לראות את העונג הבורגני שהישראליות הפיקה מפול , ..סליחה סר פול מקרטני, איזו מהות הפוכה לרוק ולתרבות, ששיחררה את בני המעמד הנמוך מהצורך לחוש נחיתות מול הבורגנים שזכו לחינוך מעודכן וראוי, הפופ רוק במהותו הוא כלי חברתי, כלי שמלמד על הרוח האנושית, הוא נולד כמובן בגיטאות בערים ובכפרים לרוב בידי בני עניים, פול מקרטני הוא הבורגני המתנחמד מכל הרביעיה הפופלרית החיפושיות, הוא די אופייני לסגידה שיש פה בארצנו לפוחלץ שלמה ארצי, מין תג הפוך של תקינות חברתית, כל מי שמנסה להציג מין תקינות ישראלית מתחבר לאיש הזה הקלישאתי הנבוב. הוא סוג של נוכחות מעיקה.

צחוק הגורל שהמדינה היהודית בה מחנכים את הנוער לציית ולצאת למלחמה כל כמה שנים ללא שאלות, לרדות בעניים, ולשעבד זקנים ולעשוק נכים וניצולי זוועות חברתיות או סתם נצולי שואה שאותם המדינה ממש גזלה ושדדה עשקה ולאור היום חטפה מהם אוכל ואו פיצוי, לא מפליא שזו המדינה שאסרה כניסת הביטלס, בשעה שפול מקרטני לא היה סיר ואפילו לא מכסה, ישראל הצדקנית המאוסה אז, מול כל זה כל פעם שאני נתקל בשיר או בקטע מוסקלי נקי, הכוונה שיש בו איכות אנטי-בורגנית אני מתמוגג, אין לי הגדרה קולעת למושג הזה "איכות אנטי-בורגנית" בעצם הבורגנות מנסה ליצג עצמה כאיכות מאז ומעולם, האיכות הבורגנית היא איכות מבוססת, על כסף ומעמד, על דרך "נכונה",תרבות הפופ והרוק , מראש היא אנטי בורגנית היא מיצגת רעש אורבני או תוצאות דיכוי, גם בישראל קמו להקות שיצרו מתוך מחסור , בנזין והנטאשות, או החברה משדרות.

מהרגע שהם עברו לתל אביב וזכו למעמד, המוסיקה שלהם פחות טובה בעיני, כי הם התמקצעו והפכו לבעלי טעם אנין, ובעצם הם יצאו נגד עצמם.

חלק מהבעיה התרבותית בישראל שהיא חונטה צבאית שהמוסיקה הפופלרית יצאה מלהקות צבאיות, זוועה  ניאו פאשסטית שנראית בעיני הישראלי הממוצע ככליל השלמות, על הבסיס המזוויע הזה צמחה מין אגדה אורבנית על מוסיקה בועטת ועוד שלל קלישאות.

היום המצב אפילו מטורף יותר הצעירים נולדים בתוכנית מזוויעה של ערוץ 2, ערוץ הטימטומון הישראלי של הבורגנות שרוצה להמשיך לנכלל ולשלוט ע"י הפיכת עדר הישראליות לעדר מטומטם וחסר כל זהות .

מוסיקה יכולה להיות דבר ענוג או סוחף אפילו אם היא נוצרת בתוך המבנה החברתי הבורגני, הבעיה היא שלקחת צורת מוסיקה שהיא ביסודה אנטי-בורגנית במובן שהיא חותרת נגד הטעם ה"טוב" זו מלאכת רמיה, במובן הזה סיר פול מקרטני הוא לא יותר מפקיד שמן שגובה המון כספים על הפצה סכירינית של מוסיקה מפוצלחת, בהיותו ברוך כשרון הוא יודע לעטוף את מעשה הרמיה הסרוח שלו בצלופן מרהיב ומרשרש.

 בלאק בטי במקור הוא שיר אפרו אמריקאי, "שיר עבודה" שיר שנוצר בתוך העבודה של המעמד הנמוך ביותר בארה"ב, מקורו במוסיקה העממית ה"פולק", אותה מוסיקה ממנה יצאו מיטב השירים של אמריקה . מחקר שעשה איזה מלומד מאוקספורד אף טען כי הביטוי בלאק בטי הוא שם לבקבוק ויסקי.

מילות השיר ורסיה אחת-

Woah, Black Betty
bam-ba-lam
Woah, Black Betty
bam-ba-lam

Black Betty had a child
bam-ba-lam
Black Betty had a child
bam-ba-lam

Damn thing gone wild
bam-ba-lam
Damn thing gone wild
bam-ba-lam

לינק לויקיפדיה לשיר ולמקורות ולאלפי הביצועים –

http://en.wikipedia.org/wiki/Black_Betty

אז הנה מה שצריכה המוסיקה לעשות המוסיקה של הרוק/פופ הורסיה האמתית-

Read Full Post »

אני מאחל לו מזל טוב , שיגדל בעולם טוב יותר .

Read Full Post »

אבל חנה מרגישה ש"הגיעו מים עד נפש", ויש הרבה דברים הזקוקים לתיקון במדינה: "הבנות ושלמה קוראים לי דון קישוט, כי תמיד כשיש משהו לא צודק אני מדברת עליו, ועכשיו יש הרבה דברים שהם באמת לא בסדר". לאחר שנים של נסיונות   זכתה לאחרונה חנה בהכרה על ידי המדינה כניצולת שואה. "אנחנו סבלנו מידי הנאצים, איך הם יכולים לבוא ולהגיד לי שלא?" היא רועדת מכעס. שלמה בעלה עדיין לא הוכר כניצול. "יש כל כך הרבה טפסים למלא, לא הבאנו איתנו משם כלום, ואף אחד לא הסביר לנו איך למלא אותם".

אחד הדברים שמרגיזים אותה היא העובדה שעל השנים בהם לא הוכרה כניצולה שואה, אין פיצוי. "הכסף הזה היה יכול לאפשר לנו ליהנות מהחיים קצת עכשיו. מאז קום המדינה לא הייתי בחוץ לארץ אף פעם, כבר שנים שלא ראיתי סרט או הצגה, התרבות היחידה שלי היא הטלנובלות שאני רואה בערב". היא מחייכת ומושכת בכתפיה, "גם אני רוצה ליהנות מהחיים".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3597949,00.html

Read Full Post »

 אמן על כמו דמיאן הרסט , או מתיאו ברני או קונס או עוד תופעות גם בסין אמנים שנעזרים בטכנאות שמובצעת ע"י עשרות טכנאי צילום, וידאו או ציירים ופסלים שמיצרים בזיעה שחורה את פניני התרבות של המאה ה-21 , אולי מיצגים תופעה שפנים רבותלה , אמן וידאו אפקטיבי חייב לשלוט בכל כך הרבה היבטים , הטכנולוגיה עדיין לא מסוגלת ליצר מעבדה אינדוידואלית , כלומר כזו בה איש יעשה את מלאכתו בעצמו , אז מה התכונות של אמנים כאלה , מה הופך אותם לכל כך מוצלחים, האם זו תעשיה קאפטליסטית, הם יודעים להניע תהליכים מעבר למעבדה הפרטית שלהם.

בסין יש תמיכה גורפת של הממשלה הסינית באמנות ובאמנים, הבאזז על אמנות סין אולי אינו רק בגלל תמיכה מימסדית אבל התמיכה גלויה, כמעט, היא נוכחת בעצם ביכולת לשנע אמנות למרכזי אמנות באירופה ובאמריקה , וזה לא קל ופשוט, מבחינה כלכלית להזיז עבודות חלקן כמי מיצבים דורשים יכולות כלכליות לא פשוטות.

כמובן שיש יזמים פרטיים הן בסין ובמערב, אבל יש גם אמנים שהם יזמים , קונס ודמיאן הרסט מנהלים צוותים שמיצרים אמנות , הם קובעים את התימה והטאקטיקה של המוצר , איך לשווקו וכו. הם לא עוסקים באופן ממשי ביצור אקט טכני לא שולי אשר הופך את האמנות הפלסטית לתעשיה, ואת האמן למנהל מפעל, שהוא יזם והקים שמיצר לפעמים בסרט נע עבודות אמנות.

 המהלך הוא מהלך לא אינטימי, לא בסטודיו של אמן מזיע עם חולצה מטונפת בצבעי שמן , כל הרומניטיקה היא לא יותר מרגע המחשבה הנשכח שעולה במוחו של היזם , או האמן, או מה שניתן לקרוא לזה.

יצא לי להיות בהכנות לתערוכה של ברני בניו יורק , למעשה ראיתי את רוב המוצגים מוכנים אבל ראיתי את ההמולה של ההקמה , היו עשרות עובדים אולי מאות הגוגניהם נראה כמו בית מלאכה ענק עם המוני נגרים, סבלים, אוצרים, תולי עבודות , הקהל הוגבל להליכה בקומה הראשונה , הקטלוגים היו מוכנים , המעשה נעשה באיזו אינטנסיביות שאולי שמורה לבמות תיאטרון ואולי לצוותי עשיית סרטים , זו היתה תעשיה, לי הרומנטיקן זו היתה חויה של יקיצה, אפילו שבאותו רגע לא כל כך הבנתי את הדקויות, התרשמתי מהעוצמה , מאיזשהי הפיכה של היוצרות , כי צייר מהו צייר בתוך כל ההמולה הזו?

אני שכל מהותי כאדם שמחפש קרבה לאמנות כתלמיד וכאדם בוגר קראתי מאות מאמרים על קוצו של יוד, על הויכוח הגדול שהיה בין ציירים על סוג המריחה של המכחול, על מלאכת המכחול, על חוקים של אמנות ברמה האישית האינטימית של איש מול בד ומול דף חלק, ואלפי הציורים שנעשו ע"י ציירים אלמוניים עבור דמיאן הרסט וברני וקונס , ועוד, וורהול גם  הוא היה מחולל תרבות מהסוג הזה , אבל זו היתה רק ההתחלה , כל ה"התקדמות" הזו הפכה למראה על מצב האמנות, עדיין בפורומים ובבתי ספר לאמנות יש בטח ויכוחים על הציור הנכון, בצד התופעה הזו יש את בית הספר של הירשברגר , זה בצד זה, הסטודיו  האינטימי הציור הקטן שאולי יש בו מבט מיוחד ויכולת מניפולציה שיווקית שהיא האמירה הכי רלבנטית של העת הזו , ואני לא מציין משהו במשקל של מותר ואסור, אין טעם, זה לא אפקטיבי.

DRAWING RESTRAINT 9: Shimenawa, 2005 C-print in self

עבודה של מתיו בראני.

Read Full Post »

הבחירות בקדימה  הם עוד מניפולציה שניסה לבצע הגוף האמורפי אמנם אבל שטביעות ידו ניכרת- האליטה הציונית, ניסו בכל מחיר להמליך את לבני (אני אישית מעדיף אותה על פני מופז ).

איך סוקרים טועים באופן כזה גורף, האם הסקרים והמדגמים שפורסמו כמה שעות לפני תום ההצבעה לא היו בבחינת נסיון להשפיע על הבחירה? בצרפת שבוע לפני הבחירות אסור לפרסם סקר, בישראל מנסים לשבש את הדמוקרטיה בין השאר ע"י סוקרים מושחתים.

כך או כך, קדימה מפלגת שחיתות , אין בכוחה ליצג ולהביא שינוי שכה נחוץ. האליטה הציונית מלבד להתנכל לאזרחי המדינה ובמיוחד לעניים , ומלבד לחרחר מלחמות ולזייף בחירות אינה מסוגלת לבצע שום דבר . היא מנסה להמשיך ולשלוט בדרכי כזב ועורמה.

בשנים האחרונות אין בחירות ללא זיופים במפלגת העבודה הליכוד וקדימה הכל מזוייף, לא רק שם , ברגע האמת קבלני הקולות מזייפים את הבחירות, אל נשכח כי מדינת ישראל הוקמה ע"י בריון פסיכופט כמו בן גוריון, שהיה פאשיסט שבז לדמוקרטיה, וזייף בחירות ושלט ע"י שימוש בבריונים ובמוסדות הצבא במדינה המטורפת הזו . נראה שדרכו הופנמה והפכה לשיטה .

לעיתים התמימים בנינו מאמינים כי הם חיים במשטר דמוקרטי. ישראל היא לא מדינה דמוקרטית , היא מדינה של כנופיות ומוליכי שולל , של קאפטליזים אכזרי, של רמאות , מוסדות המדינה מתנכלים לאזרחים, ביטוח לאומי מבטח את המדינה נגד נזקקיה , הוא פועל ביד אחת עם המדינה לשלילת זכותם של החלשים ביותר.

במדינה כזו לרגע אחד לבני ניצחה בהפרש מאד משמעותי, ואז נסתבר שהכל על כרעי תרנגולת .

Read Full Post »

נתחיל בפרק שנקרא COSPLAY צורת אמנות השאובה מאמנות רחוב יפנית ובכלל אמנות פרפורמנס יפנית , כמו המאגמה המילה היא קיצור של costume play  בסדרת עבודות יצרה CAO FEI דמויות שכולם נשים וגברים מתיחסים לפורמט הזה שמוכר כ- COSPLAY .

היא  מושפעת מסרטים מציורים וקומקיס מערבי או יפני , דבר שמסביר את המשיכה שלה לסקנד לייף , היא מסוגלת להרצין ואז העבודות שלה מיצגות מציאות עכשווית של מעבר בסין בין המסורת למה שהיה ולשינוי המהיר העובר על סין, הנוער מתחבר למערב ומושפע מהמערב ללא סייג , לעיתים זו נקראת כמו חייקנות ריקה, יכולת לחיקוי שאינה בה שום מהות לוקלית, אבל זה רק נראה כך כי בתוך הפורמטים החדשים יש אמירה מקומית ונוצרת תרבות מעורבבת שהיא בעצם חדשנית , הברירה של סין אינה בין עבר לעתיד, אלא ביכולת שלה לשרוד יכולת שמחייבת אותה להתחבר למערב ולחדשנות המערבית לצרכי הקיום , זו ברירה קיומית , אבל הנוער הסיני בערים מיצר מהות תרבותית חדשה , שהיא חלק מתרבות הפופ והקומקיס שחלקה נשענת על המאגמה היפנית והיא בכלל חלק מהתרבות של הצעירים .

אפרופו ה- COSPLAY גם בתרבות היהודית יש חג שבו ילדים בעיקר מתחפשים ומותרת להם רוח שטות  , גם סידני שרמן בדמויות שיצרה בעצם "שיחקה" כאילו מתוך אותו פורמט של התחפשות , כמעט לכל תרבות יש חג או חגיגה של תחפושות בכל תרבות במערב או במזרח או באפריקה- באפריקה יש מסיכה אבל גם באירופה ביהדות יש את פורים ויש בנצרות גם חגים של התחפשות, אולי מדובר בצורך אנושי להתחפש, ללבוש צורה ולהפוך למישהו אחר, ההצלחה איפה של הוירטואליה והקהילה של סקנד לייף אליה היא התחברה ברורה גם היא כעוד צורה של משחק , אבל הפעם מדובר במשחקי מבוגרים בעיקר.

הסקנד לייף הפך לפרוייקט שלה בביאנלה בונציה במקרה, כאשר היא במילא נבחרה ליצג את סין ובחרה בסקנד לייף כפרוייקט שלה ובמשך חצי שנה היא תיעדה את הדמות שלה בקהילה של סקנד לייף הדמות שנקראה טרייסי צ'ינה (למה טרייסי?) אבל בהמשך היא מדברת על כך שהפםורמט סקנד לייף שהוא מין עיר אורבנית וירטואלית מיצג את העיר המערבית ולכן בהמשך היא יצרה פרוייקט של עיר סינית אוטופית הפרוייקט נקרא RMB CITY והוא המענה הסיני שלה לעיר האורבנית המערבית  שבתוך הסקנד לייף.

זו הכתובת לעיר המופלאה שהיא יצרה –

http://rmbcity.com/

וכאן הבלוג של RMB CITY  :

http://rmbcity.com/blogs/?cat=10

בהמשך היא יצרה עבודה אוטופית הקשורה לאוטופיה האורבנית הנוצרת ברשת העבודה שגם  היא מיצגת את העניין שלה בתרבות הזו שהיא תרבות אליה נקשרים הצעירים יותר, אגב גם בישראל יש קהילות כאלו, מעט יצא לי להתקבל בהם בזמנו דווקא בישרבלוג .

היא בסה"כ בת 30 , ואפשר לומר שהיא אמנית מסקרנת ומיוחדת , אחת הבודדות שהאמנות שלה היא הרשת , אפשר להוסיף  כי הסימולרקה של הסקנד לייף היא בעצם התממשות וירטואלית עליה דובר בעבר , העיסוק במדיומים האלה הוא עתידני, זו ממש פעילות שהאוטופיה היא חלק מהשפה, אבל מיליונים בעולם כבר מתנסים בה, כאן בישראל קשה לי לראות  עיסוק כה אינטנסיבי בין איום של אחמדניג'אד ולקאסם מעזה העיר הממשית היא שדרות או החזירים הקאפטליסטים בתל אביב שמעמידים פנים שהם חיים בניו יורק, אבל אפילו בישראל יש לסקנד לייף נציגים , העולם הזה רק בראשיתו , ככול שהזמן עובר והטכנולוגיה משתפרת גם היכולות הללו הן יותר ויותר מהותיות לכלל ולכל מי שרוצה להתחבר למציאות אחרת ושונה.

אני אביא כמה דימויים כעת חלקם מתוך עבודות שהיא יצרה המתיחסות ל COSPLAY  ובהמשך עבודות נוספות , היא אמנית מעניינת ומיצגת משהו שמתהווה בתהליך של השנים האחרונות.

חלק מהאמנים של הדור הצעיר שנקראים CARTOON GENREATION  עוסקים בציור בתרבות הקומיקס אבל רחוק כפי שCAO FEI מעט הלכו , לא במערב ולא במזרח, היא הוכיחה את היכולת שלה כאמנית פרופרמנס וצלמת מצויינת וחלק מהעבודות הבאתי , אבל היא הלכה הכי קדימה עם העניין שלהם בתרבות הזו שבמערב שמור לה יחס שולי ואינה נחשבת לאמנות גבוהה , היא הציגה את דמותה מסקנד לייף בביאנלה בונציה , המקום השמור בדרך כלל לאמנות גבוהה.

RMB CITY

China Tracy

Storage Box

לינקים :

http://www.caofei.com/

http://www.cosplay.com/photos/

http://www.danwei.org/featured_video/china_tracy_cao_feis_second_li.php

http://blogs.walkerart.org/offcenter/2007/07/16/cao-feis-imirror/

http://www.wmagazine.com/artdesign/2007/11/emerging_artists_fei

http://www.we-make-money-not-art.com/archives/2006/01/-cao-fei-in-het.php

http://rmbcity.com/blogs/?p=166

Read Full Post »

Diversionist (COSPlayers Series)

Capture (COSPlayers Series)

Yanmy at Home (COSPlayers Series

CAO FEI היא גם בלוגרית וכותבת  כתובת הבלוג שלה –

http://www.alternativearchive.com/caofei/

ראיון עימה בארטקרוש

http://artkrush.com/160442

Read Full Post »

לא התחיל עדיין , לא תמיד אני יכול לפענח ואו לכתוב בצורה הנאותה , כי צרות אמת מתרגשות עלי בחיים עצמם, אז אני מקצר וזה לא טוב, ולא מספיק מתמלל את התהיות שלי, להן אני מקווה אגיע בהמשך, אבל כבר ממה שאני מתרשם כעת , והמסע לא הושלם, אולי לא יושלם בכלל כי מסע תמיד אינו דבר שמתחיל ונגמר אלא הוא פתח למשהו, ו.. מדובר במשהו שאי-אפשר שלא להתרשם מעומקו ומאיזשהי אמירה שיש בו, למען האמת, זה די טיפשי לחשוב כי ייתכן אחרת.

העם הסיני עתיק ומוכשר , ממזרי , מגוון ומלא סתירות שאלות והרבה דברים שאיני יכול להכיל ברגע זה, רק להתרשם מהעומק ומהרצינות של העיסוק באמנות – אפילו מקנא קצת, ואפילו לתהות למה הממשלה הסינית שעליה חשדות של אי-שמירה על זכויות אדם בהרבה מקרים במיוחד לאחרונה תומכת במהלך של תמיכה חזקה באמנות ובאמנים- אפילו כאלה שמבקרים אותה, כי התופעה הזו של אמנות סין לא נוצרה יש מאין, ולא נוצרה בגלל התעניינות מערבית של בעלי גלריה שזקוקים ל"דם חדש" זה הסבר שיטחי, האמנות הסינית פורצת כי היא באמת מרשימה , האמנות מאד מגוונת אין זה נכון שבגלל היותה פיגורטיבית קל יותר לעכל אותה , כי יש אמנים ואמניות מכל הסוגים.

הרבה מהביקורת טמונה בכך שהאמנים הסינים מדברים בשפה אמנותית מערבית ומנותקים מהמסורת שלהם, אבל זו בהחלט לא אמירה רצינית, המסורת הסינית אכן מרשימה אבל איך מתרגמים אותה למציאות היומיומית הנוכחית , זה לא מובן מאליו , הטענה כי האמנים הסיניים יותר מידי קשובים לאמנות המערבית לא מובנת כי איזו אלטרנטיבה יש לאמנות העכשווית , העולם המודרני הוא בעצם עולם שאפשר לתקשר בו רק בשפה שנהירה לכולם, לכן הבקורת לא ברורה , איזו שפה אלטרנטיבית אסתטית יכולה לעמוד לנערה או נער שגדלים בשגנחאי המודרנית שהיא במידה רבה כבר עובדה קיימת ומתנהל בה מירוץ קאפטליסטי כמו ביתר המקומות על הפלנטה הכבושה הזו.

 ניתן לומר שיש פה תופעה והתחלת עידן סיני, לא רק באמנות, האמנות תמיד היתה סוג של הכרה , גם ארה"ב בשחר הפיכתה למעצמה עולמית הפכה למרכז אמנותי, השחר הזה יכול להיות בעל משמעות , בכל אופן אותי הוא מרתק .

לא מפליא שאמנות סין הפכה לכזו חמה , מהתבוננות באמנים האיכות היא בלי ספק מרשימה ממה שהספקתי לראות.

Read Full Post »