זרם אמנות מינמליסטי שיצר לי הופן שנולד בקוריאה ולמד ביפן.

הזרם מצטיין ביחס פשוט לאמנות ולחומרים, תוך הימנעות כמעט מוחלטת ממניפולציות בחומרונסיון לשימוש בחומרים "טיבעיים" שמתיחסים להיותם ולערכים הנובעים מהמצב הזה בלי לביימו ולשנותו כמעט , מה הקשר למינמליזם במערב שבאותו זמן הגיע לשיא , האם מדובר בתהליכים מקבילים , חופפים והאם ההשפעה הניכרת היחא הדדית .

לינק לאתר המסביר את התנועה וכמה עבודות שממחישות , חלקן נראות בנות קרבה לעבודות של האמריקאי ריצ'ארד סרה הפסל המינמליסטי.

http://www.tokyoartbeat.com/tablog/entries.en/2007/09/an-introduction-to-mono-ha.html

Removing the mould from

Susumu Koshimizu,

המשך-

בצד הדמיון למערב במיוחד בקטע המינמליסטי חייבים לזכור שבמילא הבודהיסט מוגבל באופן מסויים למתודה  מינמליסטית, אולי זו לא יכולה להיות פרשנות גורפת , אבל ספק אם אמן יפני שמושפע מבוטו והוא בודהיסט יכול להיות משהו זולת מינימליסט בעיניים מערביות.

אבל ההסבר והסיבה במערב שונים, המינימליזם נוצר בתהליך כמעט לינארי , מהרגע בו האבסטרקט הפציע, כלומר המודרניזם- בדיעבד יש חץ של התקדמות כמעט דטרמניסטי מהרגע בו היתה דרישה לחתירה לעבר היסודי והמהותי והמקורי בסופו של תהליך נזרקו הקישוטים והגיע הצורה על מערומיה המינימליסטית המהותית, השקפת העולם במיזרח שאינה תלויה ברציונליות או בשיטת חשיבה כפי שבמערב נוצרה בתהליך של תהיה וחקירה , המראה המינליסטי במיזרח דווקא נטוע ומושרש בתוך התרבות המסורתית, ואינו פועל יוצא של תהליך חשיבה התפתחותי רציונלי.

אם-כי ברור שיש תהליך "אחר" בתוך האמנות הזו במיזרח, על היכולת לקרוא את כל הניאנסים נכון אני מניח שזה אפשרי גם לבן המערב ששולט בכל מכמני התרבות והפילוסופיה במיזרח.

Read Full Post »

ציור שמתכתב עם ציור סיני עתיק אבל מדובר בציור עכשווי בהחלט.

הציורים של הפרחים יותר מעניינים  ובעיני הם יפים במיוחד.

Read Full Post »

פיסול מעניין בנייר של אמן צעיר במיוחד, הפיסול נעשה כפי הנראה בטכניקה של יצירת מודלים או בשימוש של טכניקה שבתעשיה משמשת לבנית מודלים , התוצאה מסקרנת.

Self

Self

Empty Hole paper

דף דו-מימד חומר עליו נכתב, נכתבים ספרים, עליו וממנו יוצר הפסל האמן פסלים, תל-מימד, חושף את עצמו את דמותו מתוך הנייר כאילו הספר והמילים הופכים למשהו מוחשי, המילים המופשטות נהפכות בתהליך הפוך לקונקרטי.

אחד האמנים שאני נהנה במיוחד להביט בעבודות שלהם הוא צעיר וכנראה מדובר בכשרון יוצא דופן.

Read Full Post »

למה הסטודיו של האמן הזה מסקרן ? אותי כמובן

יש בבקורת שהבאתי חלק ממנה באחד הפוסטים של מבקר אמנות סיני שמתיחס לאמני העל שפתחו סטודיות ענק , שפועלים שם צוותים, לעיתים של עשרות אנשים , בעלי מלאכה מסוגים שונים , הסטודיו יכול להקרא גם כמקום אינטימי, אבל  במקרה הזה מדובר בבית מלאכה או אולי אפילו מפעל קטן, שבו לישום של רעיונות האמן משמשים עשרות בעלי מלאכה מסוגים שונים,הסטודיו עצמו ענקי, מזכיר במימדיו את הסטודיות או האנגרים האמריקאיים , קנה המידה הגדול של הסטודיו בהכרח מיצר התיחסות לגודל, הגודל חשוב בתהליך העבודה, באולם ענקי ומשתרע על מאות מטר מרובע, וגם אופן העשייה שמערב בעלי מקצוע שונים, האינטימיות נמחקת .

באתר של האמן הופתעתי מגילוי הלב- נדמה לי שההווי הזה לא קיים בדרך כלל באתרים של אמנים שעובדים גם בסטוידיות כאלה במימדי ענק אולי לצורך שימור של מיסתורין שמאד חשוב בהיבט של אמנות שאינה נפרטת לפרוטות בדרך כלל , שיתוף של תמונות ותהליכי עבודה של ה"חברה" מעניק לסטודיו היבט קולקטיבי ומעניין האם זו בהכוונה או הדברים נעשו כך בתום לב, צילומים של האנשים הם פשוטים כמו צילומים שנמצאים בכל חברותא של אנשי מלאכה מן הסתם, אפילו צילום קבוצתי שנראה כמו צילום מחזור בבית ספר או במכללה של כיתה שלמה.

החויה הזו שגולשת לקולקטיב שאמנם מנוהל ע"י אמן ושמה סטודיו כשלעצמה אף שאינה חריגה היא מעניינת ומעידה על הביקוש העצום לחפצי אמנות , ולבום שנושא אופי תעשייתי לעיתים.

הבום לאמנות סינית הוא מעבר לסקרנות של מה מתרחש מעבר לחומה, יש פה אירגון למופת ואמצעים להקניית החויה ולמימושה.

תמונה קבוצתית של חברי הסטודיו

Read Full Post »

בדיון על אמנות סינית חייבת להיות התייחסות לתופעה, כתופעה האם היא אמנותית, או שמדובר בתופעה שאינה קשורה לאמנות, אלא למוצר, היינו מוצר שהוא פסאודו אמנותי שהופך לחם ולמבוקש בגלל צרכי המסחר של האמנות המערבית המדשדשת , האמנות הסינית המבוקשת הפכה מספר אמנים למיליונרים לכאלה שיוצרים בסטודיו ענק דימויים בגדלים  שמזכירים רק אמנים אמריקאים, מדובר בתעשיה או במלאכה, שפרצה את גבולות המסחר, האם מדובר באמנות אמיתית , כזו שמיצגת את הדילמות בחברה הסינית ותוכל להמשיך ולהתמודד עם השינויים בחברה הסינית העכשוויים.

Zhang Huan Studio

אמנים סיניים פתחו סטודיו בהם הם מעסיקים עשרות אסיסטנטים כדי למלא אחרי הדרישה, נוצר מעמד חדש בקרב סטודנטיות לאמנות, שמבקשות להיות אסיסטנטיות לאמנים, אמנים הפכו תוך כמה שנים למיליונרים, הם גרים במלונות חמישה כוכבים, נוסעים במכוניות פאר ומוקפים בנערות זוהרות, לפני שנת 1996 לא היתה ביאנלה אחת בסין, מאז היו עשרות ביאנלות בסין, לפני כמה שנים בסין היו עשרות גלריות, היום מדובר במאות גלריות.

Zhang Xiaogang

  במערב אנחנו מכירים אמני על כמו דמיאן הרסט, מתיו בראני וגם ג'ף קונוס שמיצגים תופעה דומה של ארט קאפיטליזם, היינו הם לא מבצעים את בפועל את העבודות שלהם, יש להם פועלי אמנות שיכולים להיות ציירים או פסלים , או אמני וידאו ואו סתם סטודנטים לאמנות שרעבים ללחם , והם אלו שיוצרים למעשה את האמנות , כמובן שהרעיונות והפיקוח נעשים בידי ה"מאסטרים" זו בעיקרה תופעה קאפטליסטית שמיצגת התפתחות בתוך האמנות ומעמד של כוכבות לאמנים מעטים שגם יודעים להשיג מחירי על לעבודות האמנות שלהם.

האם המציאות שהם מיצגים היא המציאות הסינית, האם זו התוצאה של המציאות הסינית, האם חיי מותרות ומכירות של עבודות במיליונים מיצגת משהו אותנטי אשר יכול להחזיק מעמד, האם הזמן הסיני המתרחש והשינוי של המעצמה הסינית הקורמת עור וגידים אינה בעצם מניפולציה מערבית, מניפולציה של סוחרי אמנות מהמערב, אולי בשיתוף כמה מבקרי אמנות אינטרסנטיים?

 חלק מהמהלך של עידוד האמנות נעשה בעידוד ממשלתי, אולם המהלך יצא מיכולת השליטה הממשלתית אפילו ונראה כי הוא נחפץ לא בידי קבוצות אמנים אוונגרדיות אלא בידי  קבוצות שמישמות סוג של קאפטליזם אמנותי, מאתרות "כוכבים" ומפיצות ומשווקות את המוצגים והופכות את האמנים לכוכבי פופ , למעשה.

בבייג'נג במהלך כל שבוע יש כ-50 תערוכות של אמנות בבייג'ינג יש כחמש מקומות מרכזיים להצגת אמנות יש מאות גלריות, הבום הוא משהו שאינו זכור מאיזשהו מקום דומה, אולי הבום האמריקאי שלאחר מלחמת העולם השניה מזכיר במידת מה את הבום הסיני הנוכחי, זו בעיה אבל גם בשורה, הבעיה העיא איפה פה הפנינינים, מה מתוך כל ההמולה הזו הם הדברים שישארו, שיזכרו באמת כחלקים שישמרו בתודעה של כל האמנות האנושית ומה יוכר בדיעבד כמשהוא שגלש על הגל הנוכחי של הבום המתנפץ ברגעים אלו של אמנות סינית.

מאמר של מבקר אמנות סיני שכותב על הבום הסיני-Zhu Qi

http://www.artzinechina.com/display_vol_aid602_en.html

Read Full Post »

כזכור יש כמה סימנים שישראל היא חונטה צבאית, מחרחרת מלחמות וכו.

הממשל האמריקאי הודיע אמש (שלישי) כי הוא אישר מכירת 25 מפציצי אף-35 לישראל – עסקה ששוויה מוערך בלמעלה מ-20 מיליארד דולר. עוד נמסר כי העסקה כוללת אפשרות לרכישה של 50 מטוסים נוספים השנים הקרובות. עלות מטוס אחד מסוג "אף-35" הוערכה בפרסומים בעיתונות האמריקאית בכ-80 מיליון דולר ליחידה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1025529.html

Read Full Post »