כאחד שדווקא גדל על טקסטים לא מפה, שקראתי במגזינים אחרים בעיקר ארט פורם ופלאש ארט , ושלמעט רפי לביא שאיני חושב שהיה כותב מוצלח כל כך אבל חריף ובעל ידע לא מבוטל , לא נתקלתי בכותב או כותבת ישראלית שיכולתי להתמכר לכתיבה שלה.
אני זוכר הרבה כותבים ומכולם אהבתי את דולנד קאספיט שהכתיבה שלו היתה צנועה ,עם דגש על רוחב אופקים וידע מעמיק , הרבה כבוד לאמנים וסוג של כתיבה שמחפשת את המקום הנכון של הדברים ולא מסתתרת מאחורי מילים מפוצצות , הוא היה מודרניסט והיה כנראה מתקשה לשרוד את התקופה הנוכחית שמתהדרת בכתיבה "רב שכבתית" רב נרטיבית" שנשמעת כקלחת פלצנית שמעידה על אדישות גמורה וחוסר עניין בנכתב ויותר סוג של טווסות מילולית שמטרתה לקחת את תשומת הלב מהדברים עצמם אל עבר הכותב .
בעיתון הארץ יש כותבת שמתנכלים לה , אני לא חושב שהיא כותבת מיוחדת וטובה, אבל יש תופעה מכוערת ,של כתיבה נגדה בטוקבקים במיוחד יש איזשהו מתוסכל שממש מנאץ אותה על בסיס קבוע , והמוזר ביותר שהתגובות שלו לא מנותרות.
אף שחופש ביטוי הוא ערך נעלה וכמעט בלעדי , אין שום כבוד או ערך לערימת הנאצות שמושלכת כל פעם בפניה של סמדר שפי , אף יצא לי להרהר כי יש יד פנימית מהמערכת שעוסקת בהשפלתה באופן קבוע כל כך , יש עוד כותבים שאינם בעלי יכולת מיוחדת והם לא מושמצים בצורה אלימה כל כך .
התגובות רובן מאותה מקלדת כנראה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
