לצייר את הדמות כאילו היא חתוכה לחתכים כאלה של אור בניגוד לקוביזם שהוא פירוק לצורות יסוד אנליזה , אותי מעניינת יותר התודעה ,התודעה מסתדרת טוב יותר עם משהו שנראה שלם , אבל אני רוצה לפרק אותו ושישאר שלם.
אם נעביר את זה לפסים אתיים אני מנסה לאחוז בחבל משני קצותיו , כמה שזה מתסכל , השימוש בחומר בצורה חושנית לתיאור החתך הקליל הבלתי מורגש אבל העמוק כי הרף העין הוא העמוק במבטים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
