בגילי אני מגלה שכל היחס שלי לסביבה משתנה , זה התחיל מהעניין הפוליטי ועתה העניין הסביבתי.
האבחנה שלי נוגעת לציונות , לתנועה הציונית מצד שמאל בעיקר אבל לציונות באשר היא ,שהסתבר לי שהיא אירגון כזה נפשע , שבזכותו נוצרו קברים ואומללים לרוב, להבדיל מהימין הציוני שמודע ומודה להיותו כזה , השמאל שהוא הימין בפועל , האמיתי, להלכה, מסתתר מאחורי סיסמאות ומתחמק מדין וחשבון על מעשיו ע"י הטחת עלבונות בימין.
השמאל הציוני האמיתי הוא בפועל פאשיזם , חוסר בסובלנות, גזענות וסלקציה.
כל מעשי הפשע נגד האנושות , המיטרליזם,החטא נגד חלשים בחברה,הסלקציה, ההדרה,הגזענות מקורם כמעט בצורה מוחלטת בשמאל הציוני .
ואני חי בתוך זה בסיפור העצוב הזה, מעניין כי לפני שנים לו הייתי קורא מה שאני עתה כותב, הייתי מפטיר לעצמי שמדובר בסהרורי, הזמן מבשיל ואני למד , אפילו שאני על הקצה , אני לא מוכן להתקפל לא אעשה שקר בנפשי.
מכיוון שאני לא מנהל דיאלוג אלא עם עצמי , איני מתכוון להכנס להסברים ודוגמאות ,זה לא מעניין וגם אין לי זמן להבלים כאלה.
פשוט אני יודע ויש לי דוגמאות אינספור אין טעם לבזבז עליהם זמן.
בעניין הסביבתי ניתן לומר בראש פרק, כי השמאל הציוני והציונות מפליאים בהרס לדורות של האויר, של הקרקע, ושל המים , הזיהומים שהציונים בעיקר מבית מסויים , מפלגת העבודה, משאירים לדורות הבאים דומים לשנאה שזרע בן גוריון הפושע הראשי בין יהודים ליהודים ובין יהודים לערבים. הדמיון הזה בין מעשיהם בקרב אנשים והיחס שלהם לסביבה מצמית .
ככול שאני יותר ויותר משוכנע שאיני הוזה אני מבין גם שלרוב האנשים יש דיעה שונה, אני במיעוט של המיעוט השוליים של השוליים.
ולא זה כבר לא ממש מפריע לי.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
