בסוף כולם מתים.
זו בדרך כלל התחלה רעה, והאינטרנט מת מזמן, במובן הראשוני הוא מת, הוא חי כעוד כלי לתקשורת המונים ליצירת קהילות.
עם חוק הטוקבקים החדש שהועלה ע"י איש שב"כ ממפלגתו של אבגידור ליברמן למעשה נגזר ונתחם האינטרנט להיות עוד כלי סביבתי מאוס של הישראליות, הישראליות הרוצה להחשב כנאורה , כפתוחה לכל דעה, כפלורליסטית, כדמוקרטית, אבל ישראל היא לא מדינה דמוקרטית.
אולי במידה מסויימת הופתעתי, כי יש תמיכה די עמוקה למהלכים להגבלת חופש הביטוי, אפילו הטוקבקים הם איום על היכולת המניפולטיבית של השלטון. ואף הבורגנות השמאל ציונית השבעה והימנית חברתית מעדיפה את רני רהב כמיצג "דיעה חופשית" אך לא טוקבקיסט שיכול לכתוב את נהמת ליבו אפילו אם מדובר במוצר וולגרי .
שוב אוייבי חופש הביטוי הם השמאל ציונים, ממפלגת העבודה, כמו שאז בשנות ה-60 המאוחרות מנע אביו של יוסי שריד שהיה מנכ"ל משרד החינוך את הופעת הביטלס כי אנשי העבודה המאוסים חששו לגורל הנוער ההעברי, כך היום הם יושבים בשקט .
כאשר חופש הביטוי מאויים ע"י הימין הפאשיסטי והימין החברתי הפאשיסטי מרצ והעבודה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
