הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

התואר "בינתחומי" מעבר לפוזה ולהעמדת פנים מציין שמי שזקוק לתואר אמן בינתחומי הוא כנראה מי שאין לו התמחות אחת רלבנטית, בשפה קצת יותר שמרנית ופחות מעודכנת אפשר לומר תפסת מרובה לא תפסת, פיקסו היה אמן רב תחומי כל מה שהוא נגע בו יצא ברמה לעילא, אבל פיקסו הוא אמן, אין צורך ליצג אותו  במושג הנהוג כיום לציין מי שאין לו ואו לה מושג בשום תחום הנוגע באמנות לא ציור ולא צילום ואו וידאו ואו משהו דומה.

אולי אני מחמיר הרי זו שפה עכשווית המציינת את הפריצה של האמנות הויזואלית למרחב, את השימוש במחשבים , דימוי דיגטלי וכו.

אבל מה תורם המידע הזה על היות האמן "בינתחומי" , מישהו למד דבר מה מהביטוי השטוח הזה?

זה כמו לומר שאמן הוא צייר שמצייר בכף הרגל, נו?

האם אופן הציור מלמד משהו מעניק לעבודה חשיבות? האם יש בו משהו מעבר לנאמר ומעבר למעמד החלול השטחי של האמירה הזו בעידן של הכלום.