שיתוף הפעולה הגרוטסקי של ניצולי שואה ועלה ירוק.
עוד לא נולד לי בראש הסבר או משהו שיסביר את המבוכה הגרוטסקית מהסוג הזה , כנראה שעצם החיבור הזה מספר איזשהו סיפור עצוב על השואה, כנראה ואני לא בטוח שאני מודרניסט עדיפה היתה השתיקה , של אימי ז"ל ושל חברותיה היפות שמעולם לא דיברו איתנו הבנים והבנות על השואה.
אולי השתיקה של קופפרמן הצייר עדיפה על המניפולטורים הפוסטמודרניסטים, זה לא שאפשר לשמור את השואה בצמר גפן וגם וולגריות אינה רק של הרוצחים ושל מעשי הרצח , לפעמים החיטוט הזה ואו החיבור הזה נראה כמו מעשה חסר בושה, אבל הרי אי-אפשר לקדש הכל וגם הסיפור ה"מכובד" והמכובס מלבד כבוד גדול ודרישה לשתוק לא מציע שום דבר , בזמנו היו באינטרנט כל מיני ניסויים בשימוש האסור בסיפורי שואה, הסטאלגים של שנות החמישים , גם אם זה לא מובן , אז אנחנו העם הקורבנות בהרבה מיקרים היינו ועדיין אנחנו הגזענים מכולם , אולי אחרים יודעים טוב יותר להסתיר את זה .
אבל למה ניצול שואה מציע לעם ישראל לעשן חשיש ?
אם כשהייתי צעיר היה מציע לי ניצול שואה לעשן חשיש כניצול שואה הייתי שואל למה להפוך את השואה למשהו מהסוג הזה , כמה סחי יש במין האנושי .
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
