בתחילת שנות השישים החל פרלשטיין לצייר עירום, בתקופה בה הפופ והמינמליזם שלטו, הוא למד בכיתה אחת עם אחד מהאמנים המשפיעים ביותר על הפופ בכלל ועל הפופ האמריקאי בפרט, אנדי וורהול, כשסיימו את לימודיהם יחד הם עברו לניו יורק ואפילו גרו תקופה בשכנות.
העירום של פרלשטיין אינו מסתמך על ציורי עירום בסגנון מסורתי הוא יותר שטוח למשל מהציור של לוסיאן פרויד, נראה שאף א שייחסו לציורו ריאליזם הרי שמדובר בציור אמנם פיגורטיבי שהושפע מהפופ ארט .
Seated models on red and orange drapes
Male and Female Models with Balloon Chair and Old African Drum
Two Models, Owl, Cardinal, Eagle Weathervane
מוגדר כאחד מהמנהיגים שמרדו ברוח התקופה ושמרו על גחלת הציור הפיגורטיבי .
העירום שלו לא מעורר בעיה , הוא לא מביך ואינו קשה לצפיה היחס לגוף יחסית נקי ובהיר , הרבה אור ואין הכבדה על הצופה, המודליות והמודלים צעירים גופם יחסית אסתטי אין בהם מסימני הזמן ואין בגופם שום מום ולא מחלה בעיקרון הם נעימים, למרות שכאמור הוא לא מצייר בדרך קלאסית והציור שלו אף שהוא פיגורטיבי די שטוח וללא רגשנות ואו איזשהו מימד סובייקטיבי שיכול לעורר אי-נחת.
התנוחות של המודלים והקומפזציה היא למעשה היחוד הגדול של גישתו לעירום ריאליסטי במיוחד הייתי אומר היחס שלו לגפיים בעיקר רגליים של המודלים והמודליות.
יליד 1924.
Philip Pearlstein "New Paintings" at Betty Cuningham Gallery
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
