אמן הגרפיטי הצרפתי – בקישור:
Archive for 12th ב-פברואר, 2010
Mr. Brainwash
Posted in גרפיטי, ויזואל on פברואר 12, 2010| Leave a Comment »
זהות וזכויות
Posted in Blogroll, אקטואליה on פברואר 12, 2010| 2 Comments »
אחת הבעיות הטורדות אותי לאחרונה נוגעת בבעיה אישית שלא אכנס אליה שאני סובל ממנה, היא בעיה די בנאלית, כזו שיכולה להתרחש בכל רגע לכל אחד מאיתנו, לא עשיתי שום מעשה רע וקודר, עשיתי כמיטב יכולתי ובגלל גורמים אובייקטיביים אבל גם כשלון אישי, כשלתי, ומאותו רגע הכל התהפך עלי.
נכון הוא שבאופן פורמלי אני עדיין בר הגנה, אבל זה נכון רק לכאורה, יותר ויותר מתברר לי שההגנה שאני זכאי לה אינה דבר מובן מאליו, כי אפילו אם נגרם לי עוול אני לא זכאי להגנה כמו כל אזרח אחר.
מאחר וזה קורה ואיני יכול להכנס לפרטים גם כי פורמלית אסור לי בכלל להכנס לפרטים, הנה המבוא להיותי חסר הגנה; אני לא שונה מעשרות אלפי בני אדם, רובם חלשים ממני או כאלו במצב פי-כמה קשה , אני זוכה לתמיכה מצויינת של בן משפחה שדואג שלא אפול עמוק מידי, אבל מעבר למה שהוא עושה, כל המערכת ובמיוחד זו המשפטית נוהגת בי ובאנשים במצבים דומים לי כאנשים חסרי זכויות.
המערכת המשפטית כלומר עורכי דין גם עוברים ברגל גסה על חוקי המדינה וזוכים משום מה לתמיכת בית המשפט, או לא נתבעים לשמור על החלטות בתי המשפט באותה דקדקנות כפי שניתן היה לצפות, ואו שמושתת על כל אזרח שאינו עורך דין.
הם רודים באנשים חסרי מגן, ומצפצפים על החלטות בתי המשפט, אוחזים כמעט בכל הכלים ופוגעים בזכויות האזרח שלי ושל אנשים רבים ומשפחות רבות, ולהם אין סיוע, הם לא מקבלים סיוע או מקבלים סיוע חלקי בלבד, בלי עזרה חלקם נגפים ומוצאים עצמם מחוץ לכל מסגרת ואו יכולת לנהל חיים שדומים לחיים נורמלים, ומדובר במינימום הנדרש ולא במשהו מעבר.
הרקע לדברים כלכלי, איני יכול להכנס לפירוט אבל לא מדובר במעשה פלילי שעשיתי מכל סוג, לא למחלה ממאירה, לא לשום מעשה שיכול להכתים אותי, רק עניין כלכלי שיצא מכלל שליטה, מאותו רגע הפכתי לאדם שלא שולט בגורלו, כל מעסיק שלי יכול להתנכל לי, ואפילו ההגנה שלי המשפטית אינה מובנת מאליה.
יש לי מוצא אבל הוא יארך שנים, בנתיים למדתי לא לכתוב בשם המפורש, לא להכנס ישירות לדברים, אני רק מקווה שאשרוד ובסופו של דבר אוכל לכתוב על מה שעבר עלי.
זו הזדמנות בשבילי לתמוך ולהזדהות עם הרבה משפחות ואנשים בודדים שעוברים מה שאני עובר.
זה גם הבית ספר הכי טוב שהיה לי, אולי המוצא שלי הוא להפנים שזו גם זכות, הרי תמיד תמכתי בחלשים לפחות ברמה העקרונית הפעם ניתנת לי הזדמנות ללמוד ממש מתוך עצמי מה זה אומר, ולמה המערכת הישראלית האכזרית לאנשים הכי חלשים מצליחה להמשיך ולפגוע בחלשים מכל.
לא זה הזמן לדיבור ישיר, אבל הדיבור הישיר אם אשרוד יגיע, אני מרגיש עייף נורא לפעמים, אבל גם ברגעים הכי קשים אני גם מרגיש שאני לא נכנע שיש לי כוחות להלחם.
כאמור יש הרבה אנשים שמצבם רע משלי, המצב הזה אבסורדי ונובע מכשל מוסרי של החברה בישראל כשל בעיקר מוסרי ומשפטי של המערכת שנכנעה לעורכי-דין ולגופים גדולים שמתוכם ובהשראתם מופעלים אותם עורכי-דין שפוגעים באנשים אישית בצורה שהיא לא הפיכה, בתי המשפט נותנים מענה רק למי שיש ביכולתו אמצעי הגנה קרי כסף, והרבה, כל היתר נחשבים ללא זכאים בפני אותם גופים.
בית המשפט הוא משוכה שרק לבעלי אמצעים ניתן לצלוח, יכולה הנשיאה לטעון שהנעל שנזרקה עליה היא מעשה שמעיד על זילות בית משפט, אבל הבעיה העיקרית של בתי המשפט היא שלמי שאין אמצעים אין הגנה, הזכות המוסרית של השופטים נובעת רק ממצב של דין צדק, הם לא יודעים או בכוונה נותנים סיוע רק לגופים חזקים ובעלי יכולת כלכלית.
בתי משפט הם כמו לברינט אינסופי של התנכלות בכל פינה ומסדרון מחכים לאדם רגיל אלפי מלכודות, ובהם עורב לו איזו עורך דין שמחכה שתיפול, כאשר חלק מעורכי-הדין פוגעים בחלשים מכל, וזוכים לתמיכה של בית המשפט, המערכת המשומנת שיצרו עורכי-הדין מסייעת רק להם, הכלל הכי חשוב למשפטנים הוא הכלל הדואג רק לטובתם, הם לא מסוגלים לעשות דין צדק רק בגלל שזה יכול לפגום ברווחתם הכלכלית, כל המיבנה מעוות, כל מי שנדרש להגנה יכול להתרושש ולהפוך לכלי ריק לשנים ולפעמים לעולמים.
התנועה לזכויות אזרח כמעט לא עוסקת בנושא הזה הזועק לשמיים.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
