הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

הצילומים שלו עוסקים במשפחה, במוזר יחד עם הרגיל היומיומי השילוב בניהם (השימוש בלחם נחסך פשוט זה בעיני עצוב), הזיקנה גם נושא אהוב עליו אולי בהקשר הפרטי שלו החיים של אימו המוצגת בהרבה מהעבודות שלו דבר שמעלה שאלה אתית מוכרת האם האם שהיא במצב מנטלי בעייתי ומוצגת כך בצורה שמכבדת את הצד שלה וכבודה כאדם, הרי במצבה אין אפשרות לקבל ממנה אישור, ובנה הוא הצלם הלוקח אותה למסע אחר.

השילוב בין הפרטי למצבים צרכניים אירוניים גם אם יש בו גרוטסקי אבל גם בהינתן ואני הצופה משמש כמציצן בתוקף השימוש בחומרים פרטיים יש הרבה חמלה והרגשה של אמפטיה אנושית בצילומים והומור.

חשבתי שהפרופורמנס הזה בלתי-מובן אבל אני מניח שזה יכול לשמש כתמצית מסויימת של הגיחוך שיש באנושי.

וכאן אפשר לדלות עוד פרטים