הנה התבשרתי כי נצחון קטן על עושק לא גדול, נפל בחלקי.
בהתחלה הייתי פקפקן, והרי תמיד אני חושש שמשהו יכול להשתבש ברגע האחרון, אז לא נתתי לעצמי לחגוג, ואין מדובר גם בסכום גדול, כזה שיכול להביא אותי למקום של שלווה כלכלית.
ובכל-זאת עם כל הקשיים (שאיני מעז לפרט) הצלחתי, אתמול התקשרה אלי המזכירה של העו"ד ובישרה לי שהצ'יק בידה, העו"ד שלו מסר אותו לעו"ד שלי, לאחר שניסה ללא הצלחה להוריד מפסיקת השופטת שהייתה גם היא מפתיעה לפחות לגביי.
בבת אחת הרגשתי צהלה פנימית כזו, מין תגובה של עונג צרוף שבא אחרי מרורים וקשיים של שנה שלמה, והנה אני זכיתי, למרות שלא מעט אנשים ניסו לרפות את ידי, האמת היא שבסיפור הזה ההצלחה שלי כפולה מפני שפרט לזיכוי האישי שלי, גרמתי לו לשלם לעובדים כסף שהוא גזל מהם, ועל זה זכיתי אמנם למעט תשבוחות מהצפוי, אבל אחד איש צנוע והגון בא לחץ את ידי והודה לי על שבגללי הוא התעשר בלמעלה מאלף שקל.
על זה אני ראוי לומר שבאתי על שכרי ועל עמלי כהוגן.
איני יכול לתאר את ההרגשה הזו שהיא די קטנה ואישית, וגם אסור לי להיכנס לפרטים, אבל קשה לי להסתיר; ההרגשה מצויינת.