Archive for אוגוסט, 2010
Grzegorz Papierski
Posted in ויזואל on אוגוסט 31, 2010| Leave a Comment »
Fitz and the Tantrums
Posted in ויזואל on אוגוסט 31, 2010| Leave a Comment »
בשקט
Posted in ויזואל on אוגוסט 28, 2010| Leave a Comment »
בשקט בדממה מוצלחת הוא מנסה לומר לי משהוא ונעצר, אני רגיל שהוא נעצר, ולא מצליח להגות שום דבר, ככה נעצר; והשקט נאסף לזמן ואז נוצרת אוירה כזו של מבוכה של אי-אמירה של הרגשת ייתור הדיבור.
כשאני רואה שחולפת דקה או יותר בשקט ופניו מאדימות אני עוזר לו ואומר משפט שסביר לי כי הוא רוצה לומר, הוא מאמץ את המשפט בשקט ואומר עוד משהו ומחייך, אני לא יודע אם החיוך הוא של הכרת תודה, אני לא יודע עליו דבר, רק שהוא מצלם, הוא הבטיח שאם ארצה הוא יצלם בשבילי.
הבגדים שלו דהויים כאילו בהתרסה, הוא צובע שיערו לשחור, אבל שיערו דליל, ותמיד הוא מחייך, אבל לדעתי אין לבדוק את סף הסבלנות שלו, אם יאבחן מישהו כאויב.
יחסית אליו אני דברן גדול, אצלי המילה תמיד נמצאת מוכנה, כמעט תמיד היא מקדימה מעשה, אצלו ההפך, המילים רק ברקע, אולי בגלל שצריך לומר משהו, אבל אם אפשר לשתוק הוא יעדיף את השקט.
War is Boring
Posted in ויזואל on אוגוסט 28, 2010| Leave a Comment »
Lee Lozano
Posted in ויזואל on אוגוסט 27, 2010| Leave a Comment »
Lee Lozano 1930 , USA
Lee Lozano (1930-1999), the American artist whose original and challenging work is still largely unknown, especially in Europe.
Lozano was part of the 1960s art scene in New York, an artists’ artist in the midst of the avant-garde of the time. On the border between minimalism and conceptual art, she created a powerful and individualistic body of work in a completely male-dominated
אמנית מעניינת שהחרימה נשים פרשה, התבודדה, הייתה מקורית, הייתה מיוסרת ומחפשת דרך.
100 YEARS OF PERFORMANCE
Posted in ויזואל on אוגוסט 27, 2010| Leave a Comment »
ברכט באריאל "קטסטרופה"
Posted in ויזואל on אוגוסט 27, 2010| Leave a Comment »
רק ברכט יכול להביא את הג'ננה לבורגנים הצפונובונים(הוא הרי שלנו ,משלנו), הם הרי מזמן חושבים שברכט היה שייך לפלנטה אחרת, "מוארת", מה נאמר מה, קבס רבתי בלתי ניתן לכיבוש.
את הכיבוש צריך להפסיק בזה הרגע, אבל לי משום מה יש את ההרגשה שכל הבורגנות הצפונובונית ה"רדקלית" רק מנסה לטהר את שרץ הכיבוש, אולי אני טועה, אולי הם מנסים בכלל לטעון שכדי לשמוע ולראות הצגה של ברכט צריך לעבור גיור.
מזמן הצביעות השמאל ציונית עברה את גבול הטעם הרע, הרי הם הם אלו שהביאו עלינו את מארת הכיבוש, מה הם עושים רעש וחרמות על ההתנחלויות שהם במו ידיהם הקימו, האם לא מוצגות באריאל הצגות תיאטרון "תרבותיות" מאז תחילת ימי הכיבוש העליזים, מה רק עכשיו רחמנא ליצלן נולד הכיבוש?
Ward Shelley- Who Invented the Avant Garde
Posted in ויזואל on אוגוסט 23, 2010| Leave a Comment »
הביאנלה בלודג'
Posted in ויזואל on אוגוסט 23, 2010| Leave a Comment »
עוד עיר מצטרפת למאות ערים בעולם, ברשימה בלתי נגמרת של ביאנלות, נחום טבת משתתף קישור כאן:
ילדי זרים
Posted in ויזואל on אוגוסט 23, 2010| Leave a Comment »
אנו העם היהודי חיים בעשרות מדינות, פזורים על פני תבל, אולי אחד הפזורים שבעמים, אף-על-פי שמספרנו הכללי יחסית קטן.
והנה אם נרצה להשוות את היחס שלנו (למעט יחסו האנושי של מנחם בגין בזמנו) אנחנו יכולים לתאר למשל מה היה קורה לו ילדי יורדים מישראל היו נזרקים מארץ אחרת, איך אנחנו שפזורים בכל הארצות ורבים מהפזורים האלה; הגיעו בדרך לא דרך, בלי רשיונות ובלי אישור ממשרדי הפנים, הכיצד אנו מסוגלים לעולל לילדים מה שהשר ישי המרושע והגזעני עושה? (הוא שר הפנים שלנו אנחנו מאשרים את מעשיו בשתיקתנו)
ולעניין זה כולנו ילדי זרים, הרי אנחנו כולנו כאילו בני זרים, אפילו אם למישהו יש הרגשה די דחוקה של בית.
אחת הבעיות עם ישי היא שאין לו חשש להיות מה שהוא, איש לא יגע בו, הרי הוא עצמו בחברה הישראלית נחשב לשונה ואחר, יזהרו בו כאילו ביקורת מוטחת בשר הגזען הזה כמוה כפגיעה בציבור ש"ס כולו ואולי גרוע מכך.
איך נוצר המצב הזה בו שר גזען לא נשפט על מעשיו, מדוע הוא מקבל במה למעשיו בקלות יחסית, איני בטוח שאני מבין את התשובה אבל נקל לשער שלו באיש אחר היה מדובר הסערה הייתה גדולה יותר.
חשש גדול עולה כאשר מדובר בש"ס ובמי שעומד מאחוריה, גם אנשים משכילים שאין לחשוד בהם כאילו הם חסידי ש"ס, לא נוהגים לתת ביקורת נוקבת כאשר מדובר במי מאנשי ש"ס, האם לא הגיע העת לשנות את הדרך, להבין שנבלה כל נבלה, היא נבלה ולא משנה מי עושה אותה.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
