Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אוגוסט, 2010

עוד יום

מה שעוד יגרום לי לעבור או לפתוח את היום האפור הזה, אפילו כוס קפה מתוקה לא באה לעזרי.

עולה אור יום ברגעיו הראשונים ממש השמש מחליקה מתוך ענן אפור, תכלת בקרן זווית שמזריקה קמצוץ חמימות שנעלמת באיושה של רוח, צינה עוטפת את גופי המנומנם, המזגן נוהם ואני מכבה אותו ונפטר מרעשיו הזועמים.
ככול שזה תלוי בי אני מעדיף להתכווץ בתוך עצמי, לעוד יום מכורבל, בלי כיוונים אבל המצוקות עולות כמתוך עצמן קוראות לי לצאת להילחם על עוד יום עם תעסוקה סיזיפית עקשנית, בלתי-סלחנית.

אני מחשב כמה דברים והראש נשאר חלול בלי זיכרון, אולי אהיה מאושר חולפת מין מחשבה כזו במוחי, אולי אלמד להיות מאושר כמו אלכסנדר.

איך הגוף יוכל להתמודד עם מחסור של דיכאון מכל סוג, דיכאון שמופרש בתוך ריכוז של נוזלים לתוך המוח הצמא לחומר המתוק של חרפת הדיכאון.

כאן, אני עוצר, מביט בעצם במסך המתמלא, ואני יודע שזה עוד כלום לעומת החבר שלי שאיבד את בנו, אולי אני יכול לדמיין את הרגעים המעטים של האובדן, הוא נראה אחרת, משהו מפורק התנחל בגופו, כאילו בעוצמה אדירה טלטל אותו גל של עצב בלתי-מובן, אני והכאב המתוק שלי לא מתקרבים לשדה הזה, וזה שדה מחוץ למחנה, אצלנו כשיש מישהו שהיהדות שלו לא ברורה, הוא נאלץ להיות מונח בקצה השדה, ליד צחוק של נערים שעובר שם, כאילו שלא ממין העניין, אבל אולי דווקא זה מנחם, עכשיו יודעים שהכול ממשיך לשווא, ולהיות שוטה זה עדיין משתלם יותר.

Read Full Post »

Pieter Hugo

צלם, הצילומים מאפריקה חלקם מעוררים זרות, איני יודע לפרש את הצילומיים האלה אולי אפילו הרגשת אי-נחת של נבירה חצי פורנוגרפית אולי עם קורטוב הבדלה תרבותית אולי אפילו גזענות או משהו שנושק להצבעה של אדם באחר ונסיון להבדילו.

Read Full Post »

אנדי וורהול

לאחרונה בגלל סיבות אולי לגטימיות בכל אתר ובכל הזדמנות נדחף לנו האנדי, זיכרונות מאנדי, כן אמן חשוב, אבל …

כאילו בתיזמון ידוע מראש, אנדי וורהול עושה קמבאק, יאללה די.

Read Full Post »

Lissie

האתר :

Read Full Post »

Read Full Post »

עדן

מה עשו לך עדן המתוקה? (אברג'יל)

כל החבר"ה הטובים ממרקים את המצפון שלהם הגמיש על חשבונך.

בהתחלה כתבו בשמך או את אמרת שלא עשית להם כלום, אפילו הבאת להם אוכל, "להם", מה לא דאגת להם, ואז הביאו לך את הסעיף השמאלנים המניוקים, ואז אמרת שהיית "טובחת בערבים"; הכל התקשורת אשמה, היא גם המציאה את דו"ח גלנט, ראית מה זה עדן המתוקה, איך האלופים מלכלכים אחד על השני, הרמטכ"ל ושר הביטחון הצ'ילבות, אז מה הם רוצים ממך מתוקה שלנו.

ובסוף כאשר באמת מסתכלים על התמונה בכללותה, באימא'שך עדן את לא כבשת את השטחים, (היית מתה) שלא תחשבי שזה את עשית, נו בחיאת זה קצת גדול עליך, זה עשו השמאל ציונים שעכשיו לועגים לך, זה עשו אלה בלי הוזלין.

Read Full Post »

בלי וזלין

הבעל של טלי לפקין שחק מלמד את כולנו פרק בהלכות טימטום וגסות רוח, אלו הם אנשי צבא, האנשים "הטובים" אלו שגונבים את כספי עם ישראל וגוזלים מזקנים ונצולי שואה, וילדים בסיכון את לחמם- או עניים באשר הם, ואת הסיכוי שלהם או שלנו להיות בני חורין.

הליפקין הזה שהיה חברו הטוב של גינוסר שהעליל בזמנו על איציק מורדכי את העלילה המוכרת בקו 300, הוא באמת מליץ היושר הנכון לחבורת החונטה הצבאית שמחזיקה את המדינה בגרונה, הפעם ניתן להבין עד-כמה חבורה זו חסרת מעצורים כלפי עצמה , איש איש נוהג באחר כאילו הוא אוייב, המתחרים על משרת מפקד החונטה או אחד ממפקדי החונטה מוכנים לחסל ללא עכבות מוסריות את חבריהם לנשק.

והנה בא הליפקין הדגול ומסבר לנו באוזן איך צריך לטפל במי "שעומד" מאחורי הקנוניה ועדיין נראה לי שיש פה טיוח ממלכתי, עדן אברג'יל היא חיילת פשוטה, היא לא נזקקה לשפה מטונפת כמו הצדקן ליפקין שחק.

הנה הידיעה עצמה: "ליפקין שחק: "מזייף 'מסמך גלנט' צריך לחטוף הכל ובלי וזלין"

פורסם: 19.08.10, 18:43
שתף

הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין שחק, קרא למצוא את האחראים לזיוף "מסמך גלנט" ואמר כי "אם יגיעו אליהם לפני שהם יזהו את עצמם מגיע להם לחטוף את כל מה שאפשר להכניס להם ובלי וזלין". שחק אמר את הדברים בראיון לעודד בן עמי בערוץ 2.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3940119,00.html

עכשיו ברור מדוע החבר של גינוסר שתק כששתו את הדם לאיציק מרדכי, אבל לגבי השימוש בוזלין אולי חייבים לקבל מטלי ליפקין שחק הסברים.

Read Full Post »

Blue Train

Read Full Post »

שעון מעורר

הוא היה מתחיל בתרגילי התמתחות מוקדם בבוקר, ידיו תלויות באוויר בשרו נוזל מעל עצמותיו, ידיו מושכות בחבלים שמחוברים לגלגלות ונעות מצד לצד, כמו מאזנות תנועה מול תנועה, חריקת הגלילה הייתה בשבילי כמו שעון מעורר.

אחרי מאמץ ניכר וכמה דקות רצוצות ממאמץ, היא הייתה מביאה לו כוס תה, שאותה היה שותה לאט, ואז היה מתרומם לאט ובקושי, והיא אוחזת בזרועו, ויחדיו פוסעים היו ברחוב וכל פסיעה הייתה ארוכה ונמשכת במאמץ עיקש להניח את כף רגלו לפנים, ולהעביר את משקל הגוף לרגל קדימה, וכך חוזר חלילה, ועד שהיו מגיעים לתחנת האוטובוס והיו מתיישבים לעוד מחצית השעה, להשיב לעצמם קצת כוח.
והיא מנסה הייתה שוב להעמידו ומשהייתה מצליחה היו פוסעים שוב בצעידה שהייתה גרירת רגל אל רגל. עד שהצליחו להגיע לאותה חצר קטנה, ומשם דרך חלון גדול שהיה גם דלת כניסה לביתם, שבו הם גרו מבראשית.

Read Full Post »

Peter Ainsworth

צלם בריטי, פרס האמן המבטיח- הצילומים של משטחים וקירות נראים כמו ציורים מופשטים כאשר הצבע הדהוי הוא בשליטת הזמן והתנאים של הסביבה . גרפיטי שנמחק מאיזה גשר או קיר על גשר.

או מה שנראה כמו אריזה סתמית שמוטלת בצורתה האמורפית ללא נסיון ליצר משהו מוכר או בעל נוכחות מובהקת וקוהרנטית צורנית או בכלל.

יצירת צורנית בתנאי המקום, עם המרכיבים שנזנחים בטבע או בפינות זנוחות.

למעשה רדי מייד בלתי מסוגנן מתרשל ומרושל בכוונה.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »