הוא היה מתחיל בתרגילי התמתחות מוקדם בבוקר, ידיו תלויות באוויר בשרו נוזל מעל עצמותיו, ידיו מושכות בחבלים שמחוברים לגלגלות ונעות מצד לצד, כמו מאזנות תנועה מול תנועה, חריקת הגלילה הייתה בשבילי כמו שעון מעורר.
אחרי מאמץ ניכר וכמה דקות רצוצות ממאמץ, היא הייתה מביאה לו כוס תה, שאותה היה שותה לאט, ואז היה מתרומם לאט ובקושי, והיא אוחזת בזרועו, ויחדיו פוסעים היו ברחוב וכל פסיעה הייתה ארוכה ונמשכת במאמץ עיקש להניח את כף רגלו לפנים, ולהעביר את משקל הגוף לרגל קדימה, וכך חוזר חלילה, ועד שהיו מגיעים לתחנת האוטובוס והיו מתיישבים לעוד מחצית השעה, להשיב לעצמם קצת כוח.
והיא מנסה הייתה שוב להעמידו ומשהייתה מצליחה היו פוסעים שוב בצעידה שהייתה גרירת רגל אל רגל. עד שהצליחו להגיע לאותה חצר קטנה, ומשם דרך חלון גדול שהיה גם דלת כניסה לביתם, שבו הם גרו מבראשית.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
