הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

מאמר מעניין בהעוקץ של עמוס נוי כאן:http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4935

את עמקא הכרתי מקרוב דווקא משום שהקיבוץ שהייתי אמור לחיות בו נמצא בסביבה, אני וחברתי דאז הבלונדינית הנחשקת הלכנו הרבה בשבילים באיזור, ניחוח עמקא בשבילי אינו דווקא "פוסט-ציוני" הוא ניחוח של נערות, של אהבה של נערות בחיק הטבע, עם חושניות גדולה והרבה יופי.

ציטוט מהמאמר של אריה דיין על המאמר של צמרת על מה שאירע בעמקא:

ב-1950 סולקו מהמושב עמקה בגליל המערבי 20 משפחות של עולים מתימן, שסירבו לשלוח את ילדיהן לבית ספר של זרם העובדים והתעקשו להעניק להם חינוך חרדי. עוד לפני כן שלל נציג מפא"י ביישוב מהמשפחות את הזכות לעבודה, לטיפול רפואי ולרכישת מזון בצרכנייה ואנשיו גררו את המורים החרדים מבית המדרש. "הארץ" משחזר לראשונה את הסכסוך שהותיר צלקות עמוקות אצל כל המעורבים יותר מחצי מאה אחרי האירועים במושב עמקה, שבמרכזם עמדו העולים התימנים, עדיין מתגוררים במקום אנשים היכולים לקבוע בוודאות מי משכניהם השתייך אז למחנה הטובים – כלומר לאלה שמרדו במפא"י – ומי היה בין אלה שדווקא הצטרפו למפא"י. ותיקי המושב זוכרים היטב מי נמנה עם הקבוצה שהיתה מוכנה להקריב הכל כדי להגן על אורח החיים התימני המסורתי ומי הצטרף אל המפא"יניקים, שביקשו להעביר אותם על אמונתם. -http://www.ha-keshet.org.il/articles/culture/history/gerush.htm

אם נחזור לפוליטיקה ברור שיש לאחרונה פאניקה ציונית מכל מהלך ביקורתי, מכל נסיון להתחשבנות עם דור מפא"י שבחלקו פשע נגד העם היהודי ונגד האנושות בכלל, את האיש שעמד על ראשו איני רוצה אפילו להזכיר, כל אימת שאני קורא עליו, יש לי הרגשה מוזרה, הרגשה ומחשבה על עם שהיה במצוקה נוראית אם איפשר להמליך עליו מין דבר כזה, אבל לפעמים גם כשאני רואה את עילגותו, את צורת הדיבור וההיקש הצווחני שיש בדבריו, את הפאשיזם הגלוי לעין אולי בגלל פחדים, אז בעצם אני מבין איך הגענו עד הלום, איך הכיבוש נוצר, את מלאכת השקר השמאל ציונית שהכשירה לבבות ולמעשה עסקה בביצור המיטרליזם, הכל נובע מדרכו שלו ומדרכה של מפא"י דאז, ועד היום כשאנו עדים להתרסקותה בהנהגתו של האיש הפאתטי אהוד ברק.

סקירה על סקירה על מה שאירע בעמקא-