קראתי בעניין את פרשת ההטרדות המיניות של פעילות שמאל בהפגנות, ואולי מקרה אונס, איני בקיא ולא בטוח שאני יודע את כל העובדות.
והנה אני נתקל בניק/שם מוכר, אי-אפשר לטעות בעצם לא מדובר בניק והזיכרון שלי תמיד מפתיע אפילו אותי, נו הנה הסיפור:
לפני אי-אלו שנים נכנסתי לפורום בתפוז שם כתבה פעילה פמיניסטית בשמה המלא, בפורום ההוא כתבה אישה ימנית, נדמה לי מתנחלת, באחד מהויכוחים האינסופיים האלה על אקטואליה שלא נגמרים שאינך יודע נכונה לבסוף מה הצית את הויכוח מה התימה, ואיך יסתיים אם בכלל, וכו.
חבר אחד אמר בערך כך למתנחלת הימנית " חבל שלא קיבלת זין" משהו כזה, הערה או אמירה שהיא כולה הטרדה מינית, אבל מה שהרתיח באמת זה הגיבוי שהוא קיבל מחברתו הפמיניסטית זו שכותבת בשיח שעכשיו נוצר בעקבות פרשת ההטרדות המיניות. והיה עימה ויכוח אז על העניין, שנים עברו והנה היא עדיין מטיפה בשער.
מאז כל פעם שאני נתקל בשמה אני מתמלא קבס, איני יכול להוכיח את דברי ואני צריך להיות זהיר, עברו שנים, לא ראיתי לנכון לשמור את העובדות (טעות) אבל אני בשמאל בעצמי- לא בשמאל הציוני, אולי גם אני סובל מראיה בעייתית, אולי.
ועוד סיפור על הבלוגספירה על עוד זכר "שמאלני" ולא יצחק לאור, בזמנו בישראבלוג הייתה כותבת מוכשרת שנטלה את חייה, היא הייתה חולה כפי הנראה, אבל מה שגרם לי סופית להתנתק מהעדר השמאלני הציוני והבלוגספרי, ולהיות ריבוני עד כמה שניתן, אף אם זה בא על חשבון כמה דברים, אותו טיפוס שנמצא עם הקרחת הבוהקת שלו בכל תוכנית טלויזיה על האינטרנט, כמעט, קלל והטריד את הגברת לפני מותה הטרגי ולאחריו בבהמיות נטולת רחמים, תוך שהוא מקלל ומתבהם ללא שום מחסום, אז הבנתי סופית מהי התבהמות עדרית, הבחורה שסומנה כבעייתית "איפשרה" לזכר הזה לעבור כמה גבולות ומחסומים, גם של הטרדה מינית ונדמה לי שאז רבות חברו אליו, לא מעט מהן פמיניסטיות .
המצב חמור הרבה יותר ממה שאנו רוצים לדעת או להודות, הרי חיינו כאן בזמן שתהילים זייגר עסק בפדופיליה שמאל ציונית תיקנית פלמחניקית ונדמה לי שאפילו היום בקרב אנשים מסויימים אמנון דנקנר שנוא יותר מהפדופיל החברמני והפופלרי בן אמוץ, גם אם זה יהיה נורא להודות, תמיד יהיה קל לנו להטיף מוסר לצד שכנגד לראות בו מה שיקשה לנו לראות בראי- אז כן הטרדה מינית היא עניין פוליטי ועוד איזה, ולנו ואני מרשה לעצמי לומר "לנו" למרות שאני פטור מכל הרגשת שייכות ללנו המזוייף הזה, אבל המצב חרא הרבה יותר ממה שמרשים לנו להודות- או ממה שעולה בבלוגים הפופלרים ששומרים אחד על חברו חברתו ולא ירצו להפוך את האדמה עליה הם מתכתבים בנחת מלומדת, אין מצב שלא היה ידוע שיש הטרדות זה מנסיוני ושוב בכל הזהירות, הבעיה קשה איך מביעים הזדהות עם התנהגות כזו איך משתפים פעולה עם זוועה אחת ונלחמים שכם אחד נגד זוועה אחרת.
זה גם מזכיר לי בציניות מסויימת את "קורבנות השלום" הציפיה היא שהבנות שעברו הטרדה תהיינה "קורבנות המאבק" כאילו שזה אפשרי, כאילו באותו רגע של הטרדה או גרוע מהטרדה לא נחצה גבול של מעשה כיבוש בלי שום מרכאות.
סיפור אישי שלי שוב בלי שמות, למה בלי שמות? כי אם אכניס שמות אצטרך להוכיח, וזה דורש גם לעסוק בדברים שאני לא בקיא בהם- חלק מהחומרים מצויים בידי ומאפשרים לי לומר בבטחה את הדברים האלה:
בזמנו כותב מהצד שלי איש שמאל לא רק קלל והטריד מינית, ואולי צריך לברר מהי הטרדה מינית באינטרנט, האם למשל מי שכותב לבר פלוגתא שלו : " הלוואי שאישתך ובתך יאנסו" ודברים חמורים יותר האם זו הטרדה מינית?
מה שחמור יותר שנשים פמיניסטיות והשמאל בכלל לא ייתכן שלא היה עד ולא ראה מה שאני ראיתי, משום מה השקט תמיד היה מנת חלקו של אותו בריון משלום עכשיו כך נאמר עליו, שוב יהיו מי שיבקשו להיתלות ב"חוסר" ההוכחות, אבל זה ממש לא תפקידי להוכיח אני לא בלש תרבותי, ולא בלש פוליטי, נזכרתי משום מה בדברים שאנחנו יודעים- ואין לי ספק שא-נ-ח-נ-ו יודעים.
נתקלתי באותה כותבת לה אני שומר זיכרון על התפכחות שלי מאשליה או "אשלית הנאורות הטוטאלית" בה יש מצב של שימוש ציני בדימוי של נאורות לזריית אפלה וחושך במחשכים.
אחרית דבר- איני בטוח שאני יכול לומר שהמצב הולך להשתנות, נדמה לי שהבעיה טמונה בעיקר בעצם הרעיון של הנאורות, שאדם או אישה שנמצאים לדעתם/ן שם במקום הכי מואר מרשים לפעמים לדברים אפלים להתרחש, ובטוחים שאיש לא יחשוד בהם, נדמה לי שזו הבעיה, היא בעיה של כוח, גם כוח שיפוט וגם כוח מטעם עמדה שכביכול שולטת- אפילו בשיח הנאורות צריך להיות זהיר.
לינק: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1904&cpage=1#comment-29101
דבר אחד לא הבנתי – למה אתה מקשר את זה לשמאל הציוני דווקא? מכל מה שקראתי עד כה בנושא חלק ניכר מן ההשתקה נעשה דווקא על-ידי אנשי שמאל לא ציונים.
האיזכור של השמאל הציוני הוא לא בהקשר של ההשתקה הנוכחית בהחלט, השמאל הציוני והימין לי לפחות ברור מצטיינים באמות מידה מהסוג הזה ולא מהיום המקרה הזה אינו בודד לא בשמאל ולא בימין, הייתי נזהר מהכללות אני כותב מנסיוני ברשימה הזו.
עוד משהו- הבעיה היא לא של שמאל כזה או אחר- אם כי השמאל הציוני כוחני יותר ולגבר המילטריסטי מהזן ה"שלום עכשיווניקי" כזה שגולגלות ערבים נתלות בחגורה הצבאית שלו כחלק מהזיהוי שלו במרחב, לשמאל ציונות הזו יש עדיין חשיבות מובנת והיא ההצעה העיקרית של השמאל ציונות בסאב טקסט או בכלל, הבעיה נוכחת וקיימת בכל מקום, רק שלא תמיד היא נמצאת במקומות ה"נראים לעין" קל ללכת לאיבוד במקומות המוארים, היכן שבקלות אדם לא נתפס בקללתו כביכול כי הוא או היא מעל חשד, גם שם יש שובניזם וגרוע מכך.