אני רוצה להאמין שמפלגה כזו תקום ושתהיה מפלגת שמאל בלי התנצלויות, אבל נראה שלא ששים להקים אותה, אולי כי במיבחן הזה של הקמת מפלגה יש מעבר ממצב של מחאה ודרישה מהאחר לישם את דרישת המחאה, למצב בו אדם או קבוצה נוטלים אחריות על גורלם.
ומרגע שקמה מפלגה הם יעשו הכל למען הפיכת המחאה ודרישותיה למציאות, אבל ברור שזה תלוי בכוח הפוליטי וביכולת להיבחר, ביכולת למצוא חן בעיני קהלים גדולים, ביכולת להביא ציבור רחב לדבוק בטקסטים קונקרטים וללכת ולהצביע בקלפי עבורם.
הדרישה של דפני ליפ מביבי ומהממשלה הנוכחית לישם אג'נדה שהם לא מאמינים בה, היא דרישה ילדותית ומיותרת, ואולי גרוע מכך היא דרישה שמאחזת את עיני הציבור, הרי ביבי אינו סוציאליסט ולא נחשד להיות כזה, האם מישהו רוצה שאדם שהוא סמל הקאפטליזם החזירי יישם את האג'נדה החברתית סוציאל דמוקרטית?
זו דרישה ראציונלית?
האם דפני ליפ וחבריה מאמינים במאבק? באג'נדה שהמומחים שלא נבחרו בבחירות דמוקרטיות זרקו לחלל בעקבות מסקנות טכטנברג שנשללו כמעט אוטומטית ולא משנה כרגע אם באמת יש בהן משהו.
למה שדפני לא תתחיל כבר עכשיו היא וחבריה לבנות מפלגה יעודית הם יכולים למשל לקבוע כמה נושאים קרדינלים עיקריים ולנסות להיבחר לכנסת בהתחייבות לקדם נושאים אלה, עליהם לקחת אחריות, ולעשות מהפך לא רק בכיכרות ובתודעה, אחרי הכל המצוקות אינן מופשטות ואין למצוקה מצב תודעתי בלבד אולי הוא קיים אבל מצוקה היא ראש וראשונה מצוקה שיש הסובלים בגינה, ממש סובלים ומחכים למענה ולפתרון, על דפני וחבריה להירתם להמשך המתבקש, השלב הבא הוא ליישם את האג'נדה, לחתור לישום ולשינוי מהותי. בתוך השדה הפוליטי אפילו אם פרושו של דבר לוותר על חלק מהרומנטיקה המהפכנית.
ראוי לזכור שאבות רבים לחטא הקאפטליזם הממאיר, רובם אינם מהימין, אבות אבותיו של הקאפטליזם וההפרטות אינם כלל מהליכוד או מהימין, רני רהב הוא בורגני שצמח בעבודה משפחת רבין כזכור הביאה עלינו את הצרה הזו, רעה רעה אמר על שלי, אבל כרגע הוא והיא באותה מפלגה, גם משלי אין לצפות למימוש של העקרונות של המחאה ולא בגלל שלא טרחה אפילו להיכנס למאהל מחאה כאילו היא ודיעותיה מובנים מאליהם והיא אינה זקוקה למיבחן כלשהו שבו ראוי שתעמוד כמו כל פוליטקאי אחר, היא לא תוכל להביא מפלגה שלמה למעשים שנוגדים את קיומה הבורגני, רק מפלגה חדשה, תוכל להתחייב לדרך חדשה.
למה מחכים?
כתיבת תגובה