זה כבר התחיל בזימון התמוהה של שלמה ארצי, איש שהצטיין כל השנים בהתעלמות גורפת מבעיות חברה, הוא ודומיו חברים באותה חונטה של הון ושלטון לצד ביבי וחבריו הם רק פחות כנים מביבי שמצהיר ביושר שהוא כזה, הם מתחזים ומעולם לא היו שונים מביבי ומהחונטה של ההון והשלטון, הם באותה נישה חלאתית שהיו צריכים לגרש מהבימה במקום לרקוד לצליליה.
עכשיו החמישיה שרוב חבריה מיצגים חברות מסחריות כמובן למען מטרות חברתיות הפכה כאילו למיצגת השינוי.
מה שאין זו מלחמה עיקשת בעוני המטורף, באנשים שנרמסים כאן גם כאשר אמנים "מהשורה הראשונה" שרים לחברי הבורגנות שירים עכשווים מוצלחים.
גם ההתעלמות מחוק וועדות קבלה מחשיד, וכל החגיגות, כל המסיבות בכיכרות לא למען זה הוקמה המחאה, לא מען הרקדה שמאל ציונית שיבטית בסגנון המהפכני של מפלגת העבודה נזעקנו מפלגת העבודה היא הבעיה היא מגדה בעניים הרבה לפני ביבי, והאמת זה כמעט היה צפוי, כמעט, לרגעים ממש בודדים מישהו האמין שיקרה שינוי, והוא אולי עדיין יכול להתרחש, אוי אוי האמונה הזו שמשהו צריך להתרחש האוםטימיות הזו, מה לעשות.
מה שברור שההופעות בעצרות עם, וילדה מכפר שמריהו, הם לא הדמויות הנכונות להגשים מהפך אמיתי, הבחירות האלה במי שיש להם, ליצג את אלו שאין להם, ובלי סיבה נראית לעין, וחיבוק של המדיה שהיא בדומה לדפני ליפ ושלמה ארצי גם עשויה מאותם חומרים, קרובה לעצמה, נרקיססטית, רוצה בטובתה שלה, משלמת מעשר לעוני ולמלחמה בעוני, לא ממש רודפת את השיטה, לא נלחמת מלחמת חורמה בעושק, כבר עדיף המאבק בסגנון החרם על הקוטג' נמאס כבר לראות מאבק חברתי שמתחיל ונגמר בהופעה מעל בימה ראשית בתל אביב, תל אביב היא לא הבעיה, יש בתל אביב הרבה בעיות, אבל מי שמנהל את ההצגה חי בעצמו בחלום ורוד, בבועה בורגנית, ועכשיו הוא והם והיא מפספסים בגדול את הקול שצריך לזעוק על עוולות, זה לא המאבק שעכשיו היה צריך לעורר מתים ולהקים שדים, זו הסתפקות בהצלחת כמה אנשים בודדים קריירה "מהפכנית" שמצטלמת לקול שיקשוק העדשות של המדיה שכאמור עשויה מאותם חומרים בלתי מסוכנים לשילטון, ממש נטישה של כל מה שאמור היה להתרחש.
רגע לפני אולי כדאי להרהר האם בשביל הופעה ומילים בורגניות שמכילות את כל העוול החברתי הותיק של ארץ ישראל המוכרת לנו, האם בשביל זה יצאנו לרחובות?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
