הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

איני מתכוון לתחקר את הטבח, רק להעיר הערה אולי חסרת השפעה; אבל מבחנתי בלתי אפשר להימלט ממנה.

האשם העיקרי בטבח הוא לא אחר מבן גוריון, האיש שעיצב והגה את השלטון הצבאי דאז, ואת מלחמת קדש המיותרת והנפשעת, קדימון למלחמת הכיבוש ב-67.

ברצוני לקבוע שלו היה מתרחש טבח כזה בימים אלו, לא רק האופזיציה הייתה דנה את בן גוריון ברותחין, יש להניח כי בית המשפט בהאג, ופורומים נוספים בינלאומיים היו מזמנים את ה"מנהיג" הזה לתת את הדין, ודנים אותו לדין על פשעי מלחמה וגם על רצח אזרחים חפים מפשע.

משום מה ההיסטוריה הרישמית של מדינת ישראל מצאה לנכון לציינו לשבח, אף שהוא ניסה להסתיר את הטבח שהתגלה רק בזכות ניצול בימת הכנסת ע"י ח"כ מאיר וילנר ז"ל וח"כ טופיק זיאד ז"ל כמדומני שעלו על הבמה וגילו מה אירע, בן גוריון בעקבות זאת נאלץ לקיים משפט ראווה שבו המחט קיבל אגורה קנס (איש הפלמ"ח הרוצח ישכה שדמי), או עשר אגורות (!), קצינים נוספים עמדו לדין הורשעו ויצאו בחנינה כזו או אחרת ונמצאה להם קריירה הולמת ע"י המימסד הציוני.

ההשתקה של הטבח נמשכת ע"י אנשי שמאל ציונות עד עצם ימים אלה, למזלו של בגין וז'בוטינסקי, אין ניתן לקשור את שמם לטבח (ואיני בטוח שלא ניסו לעשות זאת הרי זו השיטה של הימין האמיתי ע"ע מפלגת העבודה מאז ימי אלטלנה העליזים), אין מנוס גם בהכרה של יתר הרציחות של אזרחים ערבים מאז קום המדינה; מהנאכבה, עד טבח כפר קאסם, ועד האינתיפאדה בשנת 2000 אירעו רק ע"י אנשים שהם "שמאל ציונים וממפלגת העבודה" אולי לא בכדי, גם הכיבוש וההתנחלויות החלו ושיגשגו תחתיהם- זה אמנם לא קשור ישירות לטבח אבל מלמד על הצטיינות יתרה בלקיחת חיי ערבים ע"י אותו פלג שבימינו אנחנו מכנים השמאל הלאומי ואני מכנה הימין הפאשיסטי לדורותיו.

האחרון שהפליא להוכיח את התיזה הזו: היה לא אחר מעמיר פרץ, שביצע פשעי מלחמה במלחמת לבנון השניה.

ולא פלא איפה שעל יסוד הזדהותו המלאה עם המנהיג בן גוריון, הוא אישר הפצצות מיצרר על כפרים אזרחיים בלבנון.

הביקורת הזו אמנם שייכת למה שקוראים "חוכמת הבדיעבד" איני יודע הרי איך הייתי נוהג אז בשנת 56 בה עדיין לא נולדתי, מה הייתי עושה, האם הייתי מוחה, האם הייתי יושב בשקט, האם הייתי מתפלץ אך נמנע ממעשים, איני יודע, זו האמת ואיני מתכוון להיות חכם בדיעבד, ברם חבל שגם כיום האחראי הראשי לטבח, היינו המנהיג בן גוריון נמלט מהשיפוט ההיסטורי המוסרי.

כולנו יודעים כי אם היום היה מתרחש טבח כזה, בן גוריון היה נשפט בהאג על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, האם רק הבדלי הזמן מקטינים את אחריותו?

יש עוד אספקט חשוב לציון, ככול שאנו עדים לטבח שמבצעים מנהיגי ערב, אלו שעדיין לא מוגרו ע"י האביב הערבי, עלינו לפחות להכיר בכך שגם אצלנו יש "איכויות" מהסוג שבהן ניחן קאדפי, שכבר כתבתי שהוצאתו להורג או אופן רציחתו אינה מקדמת עתיד שונה ובהיר יותר.

אבל כשאנו מביטים בבוז באסד וזוכרים את זוועות קאדפי, אל נשכח את בן גוריון, אולי הוא לא הגיע למימדים מפלצתיים מהסוג הזה וגם אי-אפשר לדעת אם רק בזכות איפוקו נמנעו טבחים נוספים ורב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למעשיו, אבל אין ספק שתרבות ההסתרה שלנו, מתחילה כאן בבית כשאנו לא מסוגלים להודות שרוב רובה של האליטה, ודווקא זו הנאורה או ה"נאורה" לא רק סתמה פיה בעת ההיא, אלא אפילו היום ממשיכה להיתמם ולהצדיק באיזשהו אופן ציני ומקברי את מה שאירע אז בשנת 1956 בימי שלטונו של בן גוריון.

נזכור את טבח כפר קאסם ומי חולל אותו ומי שתק אז ומי היום מיתמם וממשיך להשתיק את השיפוט המוסרי שהיה צריך להיות חלק מחיינו היום ומקבלת האחריות הקולקטיבית שלנו כאומה, אם ניתן להפליג למחוזות כאלו.