צלחת
צלחת ובה שקטים שלושה
האחד והשני והשלישי כולם נמקים
ובתוך המיץ הנפרע
מתבוססים. ענבים רחוצים נוטפי
נחמה חמצמצה.
Posted in Blogroll, Uncategorized on דצמבר 23, 2011| Leave a Comment »
צלחת
צלחת ובה שקטים שלושה
האחד והשני והשלישי כולם נמקים
ובתוך המיץ הנפרע
מתבוססים. ענבים רחוצים נוטפי
נחמה חמצמצה.
Posted in Blogroll, ויזואל on דצמבר 23, 2011| Leave a Comment »
לפני כחמש מאות שנה צייר טיציאן את ונוס מאורבינו, ענה יותר מאוחר מאנה בציור משלו על ונוס מודרנית יותר ומתריסה בציורו "אולימפיה", כזו ששולטת בגורלה-אבל אצלנו; המציאות עולה על כל דימיון, אנחנו חיים בתקופה בה חופש התנועה של אישה שלא לומר השליטה בגורלה אינה מובנית מאליה.
ניתן גם לראות כיצד אותה החלטה אומללה של מי שיסד את המדינה הציונית של חיבור דת למדינה גזרה עלינו שאפילו ההשפעה על המרחב הציבורי בערים לא חרדיות אינה דבר מובן מאליו, יש נסיון להשליך אותנו כקולקטיב אחורה לאיזשהי מציאות בה אישה היא דמות שיש להסתיר, ולהמנע ממנה, מצד שני ולא מכיוון הפונדמטליסטי הדתי, יש פמינסטיות שמקבלות את תכתיב הצניעות החרדי, מסיבות של היחס כביכול לאישה כחפץ, אלא שנדמה שהתנועה ששמה לה למטרה לשחרר את האישה, הפכה אותה לקורבן שוב, או שפכה את המים עם התינוק. ברור לי לכן שדווקא עכשיו צריך להילחם בסגירות והבטמנה ובהסתרה, אולי זה כבר מאוחר, ואולי לא.
מצאתי לכן להשים תמונות שתיהן חשובות מתולודות האמנות של שני מאסטרים, "ונוס מאורבינו" של טיציאן האיטלקי איש ונציה, ואולימפיה של מאנה הצרפתי. אני רוצה להזכיר לעצמי בעידן הנוכחי שעירום נשי אינו רק "פוגעני" או ראוי להסתרה יש בו חינוך לערכי יופי קלאסיים, ואפילו הזמן הזה של הדיכוי לא יצליח להסתיר ערכים אלה.

