הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

ברגע אחד נגוז מנהיג אותנטי של המחאה החברתית, מופז.

עכשיו כשהמחאה החברתית נותרה לבד, בודדה במשעול הצר של הגהינום הישראלי, הנוטה לפאשיזם קליל, נותר לברר מה היה בוער לאחד בשם שמולי להצטרף ולצרף את מופז למחאה.
אם יש בושה היא בכלל לא קיימת אלא כמשהו שלא נרשם בכלל אין בושה מי שהחליט לעשות חלטורה מעניין כזה מהותי, יכול לחבור למופז ולעשות בדרך עוד סיבובי פרסה שעל טיבם נעמוד בדיעבד, מן הסתם.

מופז עצמו הרי דקה לפני שעזב את הליכוד והתקדם לקדימה,  הבטיח שלעולם לא יעזוב את הליכוד הבית שלו, ואכן באיחור-מה, הוא מקיים את מה שהבטיח אז, שלעולם לא יעזוב את הליכוד, כל שנותר היה להקדיש לכך הסכם, בנלי מהסוג המוכר במחוזות הפוליטיקה הישראלית.